פז-ג

פז-ג

[וזה שאמר] לנח צהר תעשה לתיבה, שיהפך מדת הדין למדת הרחמים [. . . ובזה יובן] וכי תבאו מלחמה [בארצכם, הסבה הוא] על הצר [הצורר אתכם, ר"ל משנשאר הצר שלא ידעו להופכו מן הצר צהר רצה וכנ"ל, לכך עצה היעוצה] והרעותם בחצוצרות, שהוא תואר שמחה, היפך תואר שופר שהוא חרדה, [כמ"ש בעקידה בזה יעו"ש] , וע"י שקיבל בשמחה נהפך מצרה רצה, [כמו שכתבתי בשם מורי ז"ל] .