עה

עה

[שמעתי בשם מורי ] איך יתפלל על שונאו, והתועלת היא זה כי שבע יפול צדיק וקם, ר"ל בז' ספירות נתגלגל נר"ן שלו. דהיינו נפש הם עבדים והבהמות שלו. ורוח היא אשתו, והדיבור הוא ג"כ זווג שבפה שנק' אשתו, זכה עזר לא זכה כנגדו, דהיינו שפגם בדבורו כגון לה"ר וכיוצא [מזה] נעשו אנשים שונאיו המדברים עליו. ופגם שבמוח במחשבה גורם שיש לו צער מבניו. ובנפש ג"כ אם פגם במעשיו ובעובדא גורם לו צער מעבדיו ובהמתו. ובכל הספירות יכול להעלות נר"נ, משא"כ בספירה שביעית, היא במלכות, ומשם יונקים הקליפות נוגה קשה לו להעלות נר"נ שם. נמצא [שונאיו] שבאו ע"י פגם הדיבור צריך לתקנם להעלותם ע"י דיבור התפלה, ובאם לאו, שדוחה אותם, נעשו יותר שונאים ע"י עביות וחומריות. לכך גם ענוש לצדיק לא טוב, כי הוא רוחו של צדיק עצמו. לכך צריך להתפלל על שונאיו לתקנם ולהעלותם, וע"י התפלה נמתק בשרשו ומוציא מהם רוחו, ומה שנשאר בהם הם כלים מאליהם, ישמע חכם ויוסיף לקח [ודפח"ח] .

וזהו ענין מעלת מרע"ה שהעלה ותיקן דבורו, ותחלה היו צאן שהיה רועה אותן, ואחר כך בגלגול נעשו תלמידיו שנתן להם התורה ולמד עמהן וכו' [ודפח"ח] .