מו-א

מו-א

[דשמעתי [smallitalic_begin]ממורי[smallitalic_end] ] ביאור ש"ס לא גלו ישראל עד שכפרו בה' ובדוד [וכו'] , וביאור ש"ס אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד [וכו'] , דאמרו בש"ס מי שעברו עליו מ' יום בלא יסורין קיבל עולמו [וכו'] ה"ד יסורין הושיט ידו לארנקי , והקשה הא אין יסורין בלא עון, וכי ס"ד שזה נחשב לכפרת עון. וביאר, כי צדיק באמונתו יחיה, כי המאמין בהשגחה פרטית של הש"י ויודע שכל מאורעותיו של האדם ממנו ית', הן דבר קטן או גדול, הכל הוא בדין אדנ-י דינא דמלכות שמים, והוא לסיבת חטאו, ומיד נתחרט ומלא חרדה ופחד ה', מיד מוחלין לו מאחר שהוא מאמין וחוזר בו ומדבק מחשבתו בו ית'. לכך גם המושיט ידו , אחר שהוא [מאמין שזה] לסיבת חטאו ומתחרט, נחשב לכפרת עון.

ובחינה זו נקרא דוד, כי א"ס שנקרא אין, בחינת ד', ומזה נמשך שהיא ו', אל ד' ב' שהוא תכלית השפלות הכל בהשגחה פרטיות ממנו ית' [וכו'] . וכשאינו מאמין זה שהכל בהשגחה פרטיות ממנו ית', רק אומר כחי ועוצם ידי עשה לי, זה נקרא כופר בהש"י ובבחי' דוד הנ"ל, כי כופר בדין מלכות אדנ-י, רק מלכות הוא מכוסה ומשועבד אל הקליפה המכסה ומסתיר עניני השגחתו ית' מבני אדם. ולעתיד בימות המשיח, אשר את רוח הטומאה יעביר מן הארץ, אז יתגלה השגחתו ית' בפרטי פרטות כו'. ובזה יובן לא גלו ישראל עד שכפרו בהקב"ה ובמלכות בית דוד [וכו'] . וזהו שבין עוה"ז לימות המשיח שעבוד מלכיות בלבד, והבן, [ודפח"ח] .