לד

לד

בש"ס דמנחות, אמר ריש לקיש פעמים שבטולה של תורה זהו יסודה, דכתיב אשר שברת, מלמד דא"ל הקב"ה יישר כחך ששברת [וכו'] . והוא תמוה, איך אפשר שבטולה זהו יסודה. [ונראה דכתבתי במ"א דשמעתי [smallitalic_begin]ממורי[smallitalic_end] זלה"ה] והחיות רצוא ושוב, לפי שכל דבר מתלהב לשוב לשרשו, ולכך ע"י אכילה ושתיה ועסק משא ומתן [מעט שמבטל] האדם מלימוד ועבודת ה', אז נחה הנשמה מהתלהבותה [ונתחזקה וכו'] . ובזה [יובן] [אמר ריש לקיש] פעמים שבטולה של תורה זה יסודה, בסוד והחיות רצוא ושוב, והבן.