לג

לג

ביאור ש"ס לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעבדין מן שמיא לטב עבדין, וכההוא מעשה דר' עקיבא [וכו'] , ובש"ס דתעני' דנחום אמר גם זו לטובה. ויש להבין שינוי לשון בין זה לזה. וכתבתי ביאור, למתק דינין בשרשן, [שמעתי [smallitalic_begin]ממורי[smallitalic_end] זלה"ה] ע"י שימצא בשורש הדין איזה חסד אז נמתק הדין בשורש חסד זה ונעשה הכל חסד. ולכך נחום איש גם זו מצא החסד בשורש הדין ונעשה מיד חסד, משא"כ בסתם בני אדם שאינו יודע שורש החסד מ"מ יהי' רגיל לומר כל דעבדין מן שמיא לטב עבדין מן הסתם גם שאינו יודע [וכו'] .