(כז)
(כז)
[ וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' וגו'] ויהי רעב בארץ, ראה שהם חסירי מהימנותא כמו שאיתא בזוהר, דהיינו שמקילין בכבודו ית', ולכך וירד אברם מצרימה, שהי' מיצר על כבודו ית' שמקילין בו עולם העשיה. אמנם עי"ז ויעל אברם ממצרים, להתענג יותר בעבודת הש"י, כי יש יתרון האור מן החשך על שאינו כאחד מהם. ולכך ולוט, הוא היצר הרע, עמו הנגבה, שע"י הרע מתענג יותר בעבודת הש"י ונעשה כסא ונכנע שמאל בימין.
ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב . . . .
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.