יט

יט

מה שאומרים לשם יחוד קב"ה ושכינתיה, הכוונה להביא התפארת למלכות, שיתפאר הקב"ה עם המלכות, דהיינו המדריגה התחתונה עולם הדבור, שזאת המדריגה מחיה את כל העולמות כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו, ונאמר ואתה מחיה את כולם, והדיבור של הקב"ה הוא תמיד מחיה את כל העולמות, וכשאדם עושה מצוה, הקב"ה מתפאר במלכות, דהיינו בדיבור שלו שהוא בתוך העולמות, ואז מביא האדם המלכות אל הקב"ה, דהיינו שהקב"ה מתפאר עם עולם הדיבור.

וזהו יחוד קב"ה ושכינתיה, שיתפאר הקב"ה במלכות שהיא בתוך העולמות, ויתגלה מלכותו, דהיינו שיכירו הכל שהוא מלך בעולמות, וזהו תענוג גדול להקב"ה. ומדת המלכות היא מצדינו ובידינו, דהיינו שאנו מכירים גדולתו ומלכותו, ואז הוא נשלם במדת מלכותו, כי אין מלך בלא עם, שמחמת העם נתגלה המלכות, ויש להקב"ה תענוג גדול מזה.