רא, א
קיצור אות ג'. וזהו שבב"ש אומרים יחיד חי העולמים מלך, ברוך זהו המשכה שיומשך מבחי' יחיד להיות חי העולמים מלך (הג"ה לכאורה זהו כענין ואולם חי אני וימלא כבוד המשכת ח"י הנמשך מבחי' יחיד בבחי' אני, וזהו וימלא כבוד וע' בת"א בהביאור ע"פ כי אתה נרי דס"ח סע"ב, שזהו ג"כ פי' ארוממך אלקי להמשיך בחי' הרוממות בבחי' מלך כו' ואח"כ בישתבח אומרים מלך יחיד עליית המל' בכתר ע"ש עכ"ה) ואח"כ בישתבח אומרים מלך יחיד עליית מח' אנא אמלוך מתעלה במקורה ושרשה כמו שהי' הוא ושמו.
קיצור אות ד'. והנה המשכות הכבוד הוא ע"י אתעדל"ת במס"נ באחד והיינו מסירת הרצון וזהו"ע שאומרים בשכמל"ו סמוך לתיבת אחד, ואמרו יעקב שע"י אתעדל"ת זו ביטול היש לאין עי"ז ממשיכים מאין ליש שירצה כביכול בבחי' אנא אמלוך (הג"ה אפ"ל בק"ש יש ח"י אזכרות וחותם אני ה' אלקיכם ע"ד ואולם חי אני) ובפ' שני' דק"ש ואספת דגנך שע"י המאכלים מעלה האותיות שנפלו בשבה"כ ועי"ז יקויים וימלא כבוד ה' את שיאירו בחי' האותיות, ועי"ז יהי' הגילוי כבוד הוי' בכל הארץ כמש"ל סעיף א' בשם המד"ר באסתר.
קיצור אות ה'. והנה עליי' זו דבחי' מלך יחיד, והעלאת האותיות וכן ההמשכה מבחי' יחיד חי העולמים מלך הוא ע"י יעקב שלכן יעקב אמר ברוך שם כבוד מלכותו לע"ו תתן אמת ליעקב כו', כי הנה האבות הן הן המרכבה וע"ד והחיות נושאות שמעלים הכסא ארוממך אלקי המלך ממטה למעלה וגם העלאת האותיות לשרשן אך יעקב הוא נחלה בלי מצרים (הג"ה עמ"ש בד"ה במדבר סיני בענין למשפחותם לבית אבותם לגולגלותם ועמ"ש ע"פ הקל קול יעקב) וע"י העלאת האותיות בבחי' מים תחתונים בוכים (ע' בסש"ב פמ"ה ע"פ וישא את קולו ויבך כו') תתן אמת א' פלא עליון נמשך עד תיו סופא דכ"ד, רננו צדיקים צדיק עליון וצדיק תחתון (י"ל וימלא כבוד זה סוד היחוד כמש"ל בשם הזהר ס"פ צו ועיקר היחוד ע"י יעקב כמ"ש ע"פ הזהר חיי קל"ג בענין תפלת ערבית רשות).
קיצור אות ו'. וזהו ואולם חי אני (הג"ה, לענין ואולם יש להעיר ג' ענינים הא' ע"ד ואולם לוז שם העיר לראשונה, ע"ד קרתא שלא הי' אומרים שום שקר רק אמת, וא"כ י"ל ואולם ג"כ לשון אמיתית, וכ"כ בעה"כ של הסה"ד ערך אולם אמת, וא"כ ואולם חי אני ההמשכה מבחי' אמת בבחי' חי וכענין יחיד חי העולמים ויש להעיר מענין פתחו של אולם מ' אמה ומ' אמה ב' פעמים כ' שהם הב' בחי' שבכתר כמ"ש בהביאור ע"פ אני ישינה וע"ז י"ל אולם לשון חוזק כמו ובריא אולם, והנה עיקר החוזק לו ית' כמ"ש גואלם חזק ה' צבאות שמו ירמי' סי' נ' ל"ד, והנה מבחי' חי נמשך בבחי' אני שהוא מל' שיהי' בחי' אני ראשון ואני אחרון בהשוואה אחת דהיינו המל' תהי' כמו הכתר בד"ה נאוו לחייך גם בחי' מל' נעשית בבחי' חי דוגמת מ"ש בזח"א פ' ויגש דר"ז ע"א ודוד בגין דוכתי' דהוי חי לא הוי נאים אלא שיתין נשמי ובפרד"ס ערך חי כתב שהמל' נק' ג"כ חי ע"ש ואתה מחי' את כולם והרמ"ז שם פי' שזהו בחי' ציון, ובת"א פ' מקץ בד"ה ביאור ענין רני ושמחי כו', הנה ציון לשון זכר ולשון נקבה שהוא בחי' דו"נ כו' וכמ"ש בזח"ג פ' צו דל"א סע"א כד אזדווגא כחדא בזיווגא חד כדין ציון אקרי כו' וא"כ זהו"ע חי אני דהיינו חיבור בחי' חי בבחי' אני ואז גם המל' נק' חי, וזהו היפוך טעות המרגלים, והנה אולם הוא ג"כ בחי' שער
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.