קצח, א

האומללות וישמח ישראל בעושיו, אשר אמירה נעימה זו היא הכנה לבא בק"ש לבחי' אחד ואהבת כו' שיהי' בחי' אחת שמקבל בחי' אחד כנ"ל וע"ז ארז"ל (ברכות י"ג א') למה קדמה פ' שמע לוהי' כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות:

אך הפי' והעמידן על אחת היינו ג"כ בקיום התומ"צ כל היום כולו לא יהי' כוונתו שמחמת זה יהי' עובד ה' שזהו שלא לשמה כ"א הכוונה יהי' שעי"ז המצוה יהי' גלוי אחד האמת כי המצות נק' רמ"ח איברים דמלכא וכמו האדם לוקח את חבירו באבר אחד ועי"ז נמשך כולו אצלו כן יהי' הכוונה שבעשותו המצוה ממשיך גלוי בחי' א"ס ב"ה ממש שהוא בחי' הוי' אחד שיאיר ויתגלה לע"ל בעה"ז ממש בגילוי גמור שיהי' מושג בחי' לא שניתי, ובפרט ע"י מצות הצדקה ממשיך מאד גלוי א"ס ב"ה בזה העולם כמבואר בזהר חסד דרועא ימינא וכתיב וימינו תחבקני (שה"ש ב' ו') ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה (שבת קל"ט א') וזהו כל העושה מצוה אחת מטיבין לו פי' שעושה המצוה בבחי' אחת שכוונתו להיות כלי לגלוי אחד האמת ב"ה שיהי' נמשך ומתגלה ע"י מצוה זו ולכן מטיבין לו ומאריכין לו ימיו הוא בחי' גלוי אריך אנפין שבו מלובש א"ס ב"ה ממש ונוחל את הארץ הוא בחי' מל' הנק' אחת שבה מתגלה גלוי יחודו ית' כי נעוץ סופן בתחלתן דוקא, וגם בענין סור מרע יהי' כוונתו ג"כ כך שלא יעשה הרע בכדי שלא יתרחק ממנו השי"ת ח"ו ויפול בחושך שלא יראה האמת, וגם בעסק התורה צ"ל ג"כ כך שע"י עסק התשבע"פ יומשך גלוי אור א"ס ב"ה וז"ש (שה"ש ו' ח') ששים מלכות הם ששים מסכתות כו' (רבות שה"ש ו' י"ד) אחת היא יונתי כו' וזהו והעמידן על אחת, וזהו אחת היא לאמה היינו ע"י התבוננות בק"ש שעי"ז נמשך ומתגלה בנפשו בחי' זו, ואח"כ ברה היא ליולדתה היינו מה שמברר בירורים בכח זה בתומ"צ כל היום כולו: