קצה, א

ולה"ר (לבושי' דספ"ו) וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטילים צריך גיהנם לבד עונשי' חמורי' שמענישי' על ביטול תורה בפרטות והעוסק בחכמת אוה"ע בכלל דברים בטלי' יחשב לענין ביטול תורה ואדרבה מטמא חב"ד שבנפשו האלהי' ומלבישם בזה אא"כ עושה אותם קרדום לחתוך בהן לש"ש שאז עולי' בקדושה כדאמר רבא כנ"ל פ"ז:

פ"ט. יבאר איכות מלחמות שתי הנפשות הנ"ל ויאמר שמשכן נפש הבהמית בחלל השמאלי שבלב והאלהית במוח וגם בחלל הימני שבלב, וכתי' ולאום מלאום יאמץ כי הגוף נק' עיר קטנה והנפשות נלחמות עליו האלהית חפצה שתהא היא לבדו המושלת עליו ויהי' לבוש לעשר בחינותי' וג' לבושי' הנ"ל פג"ד ולא יהא לנפש הבהמי' שום התפשטו' בגוף (עדמ"ש פי"ב) ועוד זאת רצונה להגביר האהבה כ"כ עד שתתפשט גם בחלל השמאלי לאכפי' ולהפך התאוה דנפש הבהמי' לשנותה לאהבת ה' כמ"ש בע"ח שיצה"ר נהפך להיות טוב גמור בהסיר הבגדים צואי' ממנו והיינו בחי' אהבה בתענוגי' (ע"ד מ"ש פ"י) אך נפש הבהמי' רצונה להיפך ממש לטובת האדם שיתגבר עליה וינצחנה כמשל הזונה שבזוה"ק:

פ"י. יבאר מי הנלחם עד שנק' צדיק, ואומר שכשנלחם כ"כ עד שנהפך הרע לטוב נק' צדיק וטוב לו דהיינו שהסיר הבגדים הצואים לגמרי מהרע דהיינו למאוס מאד בתענוגי עוה"ז למלאות תאות הגוף בלבד ולא לעבודת ה' מפני היותם נמשכים מהקליפה (עפ"ז שר"ל מק"נ או שנכלל לפי שעה גם בקליפות הטמאות לגמרי) וכל מה שהוא מס"א הצדיק גמור שונאו בתכלית השנאה מחמת אהבתו בתענוגים לה' כי הם זלע"ז, וצדיק שאינו גמור שאין השנאה והמיאוס ברע אצלו בתכלית וע"כ היינו שנשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם ולא הוסרו הבגדים הצואים לגמרי מכל וכל ולכן לא נהפך היצה"ר לטוב מאחר שיש לו אחיזה עדיין בבגדים הצואים אלא שהוא בטל במיעוטו וכלא חשיב ולכן נק' צדיק ורע כפוף ובטל לו, וע"כ גם אהבתו לה' אינו בתכלית ונק' צדיק שאינו גמור ויש בזה כמה מדרגות והן הן בחי' צדיקים הרבים שבכל הדורות ועל מעלת צ"ג אמר רשב"י ראיתי בני עליה ע"ש שמהפכין ומעלי' הרע ועוד שעבודתם צורך גבוה מתחסד עם קונו והכל א' כי ע"י מ"ן ממשיך מ"ד יחוד קב"ה ושכינתי' כברא דאשתדל (ע' פמ"א):

פי"א. יבאר מי הוא הנק' רשע, ואומר כי רשע וטוב לו שיש בו טוב אלא שכפוף להרע ע"ד הנ"ל פ"י בכפיפת הרע לטוב בצדיק ורע לו ויש בזה כמה רבבות מדרגות יש שהכפיפה אצלו מעט ולעתים רחוקי' שמתגבר הרע וכובש מקצת העיר קטנה שיהי' סר למשמעתו להתלבש בו א' מלבושי' או במעשה או בדיבור אבק לה"ר או במחשבה הרהור עבירה או שמפנה לבו לבטלה ואח"כ גובר הטוב ומתחרט, ויש מי שהרע גובר בו יותר לכבוש כל העיר קטנה לשעה ואח"כ מתחרט וז"ש רז"ל רשעים מלאים חרטות, אבל רשע ורע לו הוא שאינו מתחרט לעולם לפי שהרע לבדו נשאר בקרבו כי גבר על הטוב עד שנסתלק ממנו לגמרי דוגמת שגבר הטוב בצדיק וטוב לו שהרע נסתלק ממנו לגמרי ומ"מ אינו דומה כי מדה טובה מרובה שברשע ורע לו מ"מ הטוב עומד בובבחי' מקיף ולכן אכל בי עשרה שכינתא שריא: