קמד, א

כנודע, אבל מה שהוא בחי' יש ודבר הוא בחי' מסך מבדיל שאין אור א"ס מתגלה בו, ובחי' הביטול יש בו מדרגות הרבה דהיינו שהוא בכל עולם לפי ערכו ומדרגתו שבאצי' הביטול בתכלית והביטול שבבריאה נחשב בחי' יש לגבי הביטול דאצי' כנודע ההפרש בין ביטול אמיתי לביטול היש וכמבואר למעלה באותיות הקודמים בענין יחו"ע ויחו"ת) ועכ"ז חשוב ביטול לפי מהות הנבראים דבריאה ויכול להיות להם גילוי אלקות לפי ערכן ומהותן ע"י ביטול זה אבל א"א להיות הגילוי כמו שהוא באצי' דלגבי אצי' הוא בחי' יש כו' וכעד"ז מבריאה ליצירה ומיצירה לעשי' וזהו ענין השתלשלות הבירורים דשם מ"ה בכלל הוא בחי' הביטול לכן מברר ב"ן שיהי' בהם ג"כ ביטול זה ומה שיכול משם ב"ן ליכלל באצי' היינו להיות בבחי' הביטול שלפי ערך עולם אצי' נכלל באצי' ומה שלא יכול לקבל ביטול זה א"א לו ליכלל באצי' דשם חשוב בחי' יש וא"א להיות בו גילוי אור א"ס כמו שהוא באצילות ונכלל בבריאה דלגבי בריאה חשוב ביטול ויוכל להיות בו גילוי אלקות ע"ד שאור א"ס מתלבש בבריאה כי אור א"ס ב"ה נמשך ומתלבש בכל עולם לפ"ע הביטול שבו כו' וכן מבריאה ליצירה ומיצירה לעשי' וז"ש רז"ל דמאן דלא כרע במודים נעשה נחש כי הכריעה במודים שהוא בחיצונית גופו לבד הוא הביטול היותר נמוך שבמדרגת הביטול והוא ממדרגות תחתונות דעשי' ועכ"ז כשיש לו ביטול זה הוא מכלל סט' דקדושה ויש בו התלבשות אלקות לפי ערכו אבל כשלא כרע במודים אין לו תקנה עוד וא"א לו ליכלל בסט' דקדושה שהוא מה שבטל אליו ית' אלא נעשה נחש שהוא קליפה וסט"א והיינו כנ"ל דמה שלא יכול ליכלל בעשי' נדחה לגמרי ונעשה פסולת ורע גמור ולכן אמרו בזהר דלא יקום בתחה"מ:

ומעתה יובן ג"כ שרש מש"ל הטעם שהתשובה אינה מועלת רק בעוה"ז דוקא, כי עוה"ב נק' עולם ברור ר"ל שהוא כבר אחר הבירור ואז כאו"א על מקומו יבוא שכך וכך יומשך התענוג לנשמות וכך וכך למלאכים ועד"ז בכל פרטי פרטיות לכל פרטי הנבראים דמסט' דקדושה וכן גם לסט"א נמשך יניקה כפי החוק הקצוב להם ואין שום תערובות ח"ו בין סט' דקדושה לסט"א ולכן נק' עולם ברור דהיינו שכבר נברר ניצוצי ב"ן דשם ע"י שם מ"ה, וא"כ נסתלק שם מ"ה המברר כיון שכבר נגמרו הבירורים שם, ולהיות כן א"א שם לעשות תשובה להתהפך מחשוכא לנהורא מיד כרגע שזה אינו כ"א ע"י שם מ"ה המברר שיכול להפך מחשוכא לנהורא כיון שהוא מבחי' מקיפים בחי' סוכ"ע דקמי' גם חשך לא יחשיך כו' ומאחר ששם בעוה"ב הוא לאחר הבירור ונסתלק שם מ"ה המברר לכן א"א לאהפכא כו' דכל א' על מקומו יבא והרע הוא נפרד ונבדל מהטוב, ולכן א"א להיות נקיון הנפש אלא ע"י סדר והדרגה כף הקלע וגיהנם כו', משא"כ בעוה"ז שהוא עדיין באמצע עסק הבירורים שזהו עבודת האדם בעוה"ז לברר ולאהפכא חשוכא לנהורא וא"כ מאיר בו שם מ"ה המברר שהוא מבחי' מקיפים עליונים כנ"ל ונמשך למטה ע"י תורה ומצות שהם המשכת הסוכ"ע והוא כל יכול לאהפכא חשוכא לנהורא דקמי' כחשכה כאורה כנ"ל ולכן אין התשובה מועלת רק בעוה"ז דוקא היום לעשותם היום דוקא ולא למחר בעוה"ב, לכן זאת ישים אדם על לבו בכל יום איך שהיום בעוה"ז דוקא הוא יכול לשנות טעמו מהקצה אל הקצה וכמארז"ל בפ"ב דקדושין ע"מ שאני צדיק אפי' רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו, והיינו משום שע"י הרהור זה כשהוא באמת ממשיך שם מ"ה המברר שמאיר בעוה"ז ואתהפכא חשוכא כו', אבל אם לא עכשיו ח"ו אימתי שבעוה"ב כל אילי נביות לא יועילו כיון ששם אין מאיר שם מ"ה לברר כנ"ל ולכך היום לעשותם דוקא ולמחר לקבל שכרם:

מו) ולתוספת ביאור להבין באר היטב ענין הנ"ל איך שבעוה"ז דוקא יוכל לשנות טעמו ולעשות תשו' משא"כ בעוה"ב, ויובן בהקדים ענין התהו והתיקון שעיקר