קל, א

הקו כו' וא"כ בחי' הא"ח שבסיום הארת הקו שבמל' דאצי' מאיר בא"ח ממטה למעלה מבחי' תחלתן היינו מהארת הקו שבכ"ע לכן עי"ז מהוה מאין ליש בבי"ע כנ"ל. ובסופן ממש דהיינו בעשיה ששם מסתיימים רגלי היושר דא"ק ששם מסתיים הקו עצמו ממש נעשה בחי' א"ח להאיר ממטה למעלה מבחי' תחלתן ממש דהיינו ראשית הקו המאיר בכתר דא"ק. והארתו מאיר באור הנשמה שבמל' דעשי' והיא הארה נפלאה יותר מההארה שבמל' דאצי' כנ"ל שהיא רק מהארת הקו שבכתר דאצי' אבל הארה זו דבחי' א"ח שבסיום רגלי א"ק היא מבחי' תחלתן ממש, והלכך כמו שבתחלתן ממש הי' עי"ז בריאת א"ק דלגבי אור א"ס ב"ה הרי הוא בריאה מאין ליש ממש כדלקמן אי"ה שא"ק נק' אדם דבריאה לגבי אור א"ס דלאו מכל אינון מדות איהו כלל, והתהוות בחי' א"ק מאור א"ס הוא דילוג ממש ויותר אפי' מהדילוג שבין עשיה לגבי א"ק כי לגבי א"ס ב"ה שוה א"ק עם עשייה גופנית ממש ונמצא שבתחלת הקו מאור א"ס הי' עי"ז הבריאה מאין ליש בחי' א"ק שהוא דילוג הערך לגמרי להיות התהוות א"ק מאור א"ס. כך עי"ז בסיום הקו ממש שנעשה בחי' א"ח ומאיר בו מבחי' תחלתן ממש ועי"ז נעשה התהוות העשיה גשמיות שהוא ג"כ דילוג הערך לגמרי שאין ערוך כלל גשמיות לגבי רוחניות:

זך) והנה התהוות זו של הבריאה מאין ליש אע"פ שנת' שהוא ע"י הקו המלובש בתוך הי"ס שהאור הוא מעין המאור שהוא מהו"ע של המאציל ב"ה שהוא לבדו בכחו ויכולתו לברוא יש מאין כו' אך באמת הנה הקו וחוט הוא רק הארה בעלמא מהאור א"ס ב"ה שלכך נק' בשם קו בעלמא. וכנודע שמתחלה הי' האור ממלא מקום החלל ואח"כ נסתלק האור ונכלל במאור ונשאר חלל ומקום פנוי ואח"כ נמשך קו דק שהוא רק הארה קטנה זעיר שם לגבי האור א"ס המקיף את המק"פ, אלא עיקר התהוות היש הוא דוקא ע"י בחי' סוכ"ע שהוא האור א"ס שלמעלה מהחלל ומק"פ ולמעלה מהקו שמקיף את כל הארבע עולמות בשוה וע"י הארתו שמאיר עליהם נותן כח ועוז לבחי' הכלים די"ס דאצי' עם הקו שבתוכם להוות בחי' היש מאין כי הרי אור זה הוא א"ס ממש הכל יכול ואע"פ שמאיר בבחי' מקיף מ"מ פועל ישועות בהם ע"י הארתו זו כי גם המקיף נק' אור מקיף שמאיר עכ"פ הארה ומתפעלים ממנו רק שאינו בגילוי והשגה וזהו מש"ל שהארה זו היא בחי' הרצון העליון כמ"ש ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה שגילוי רצון זה אינו מושג בהנברא ואעפ"כ מתהוה עי"ז יש מאין כי הוא ית' ורצונו אחד ובבחי' א"ס ולכן ע"י רצון זה מתהוים ממש יש מאין וזהו בחי' סכ"ע ונק' רעוא דכל רעוין. וע' באגה"ק איהו וחיוהי במש"ש ורגלי א"ק מסתיימים בתחתי' עשייה ותחת רגליו מאיר אור א"ס ב"ה הסכ"ע בלי הפסק רב כו' ור"ל שהארת סכ"ע מאירה בקירוב יותר בתחתי' העשייה ע"י רגלי א"ק והיינו ממש נעוץ תחלתן בסופן דכמו שבראשית דא"ק מאיר הארת סכ"ע בקירוב ממש כך גם בתחתי' העשי' מאיר בקירוב ממש, ולכך יש כח ועוז לבחי' מל' דעשי' להוות היש הגשמי דעשייה שהוא דילוג בערך לגמרי לגבי הרוחניות וגם לכך יש כח ביסוד העפר להצמיח תמיד יש מאין כו', וכמו שע"י הארה זו הי' הדילוג הראשון דהיינו שיהי' בריאת א"ק שהוא דילוג הערך לגמרי לגבי אא"ס ויותר דילוג אפי' מדילוג ערך העשיה גשמיו' לגבי א"ק, ואין זאת אלא ע"י כח האור א"ס ב"ה הכל יכול ואין שום מניעה לפניו כלל וזהו ענין קול דודי מדלג על ההרים כו', ומ"מ יובן למשכיל דענין בחי' סוכ"ע הוא רק בחי' אור א"ס דהיינו הארה וזיו ממהותו ועצמותו ב"ה שהארה זו היא בחי' א"ס ממש כיון שהיא הארה ממנו ית', אבל מ"מ כיון שהיא הארה וזיו בעלמא לכך אינו