קכח, ב

אעבור אליך כו' שאבנים הן אותיות שמזה נעשה הפרסא והוא כמשל אותיות המשל שמסתירים ומעלימים לגמרי עומק הנמשל וכענין משלי שלמה שהלביש רזין עילאין במשלים מענינים גשמיים הרי אותיות אלו מעלימים ומסתירים אור השכל ומה שמושג מזה איזו הארה אין ערוך כלל לגבי עצם הרזין עילאין (משא"כ כשאומר השכל בגלוי באותיות זהו בחי' עו"ע כו'), והנה כתיב השמים כסאי פי' שהפרסא נק' כסא דהנה הכסא היא שבה ועל ידה נשפל גוף האדם למטה שמתחלה היה נצב הקומה וכשיושב על הכסא משפיל א"ע למטה וראשו וגופו נשפלים למטה והגוף הוא היושב על הכסא, והנמשל מזה למעלה כי המדות עליונות נק' בחי' גופא דמלכא חסד דרועא ימינא כו' ת"ת גופא כו' שבהם ועל ידם אור א"ס משפיע חיות לעולמות שהם כלים שעל ידם ההשפעה כנ"ל אמנם כשצ"ל ההשפעה נמשכת בבי"ע צ"ל עוד ע"י לבושים המעלימים ומסתירים כדי שיהי' כח לנבראים לקבל שלא יתבטל ממציאות כו' ונק' לבוש זה כסא כס א' שהוא כיסוי והסתר לבחי' אלף הוא גילוי אלקות שבאצי' אלופו של עולם, וכמשל הכסא שבו נשפל הגוף כו' וה"ע הפרסא הנ"ל המפסקת בין אצי' לבריאה, וכסא זו הוא מבחי' השמים מקיפים עליונים שלמעלה מעלה מהמדות הוא בחי' סוכ"ע כי המקיף הוא מקיף ראש ורגל כא' לפיכך נעשה למטה בחי' כסא כו' והענין כי שרש הפרסא מחיצונית בינה שלמעלה מהז"א ונמצא שהיא מבחי' מקיפים כי מת"ת דאימא נעשה כתר לז"א אלא שלמטה נעשי' מסך מתחת רגלי זו"נ, והטעם כי באמת שרש המסך גבוה מאד שלכן יש בו הכח להסתיר ולהעלים על או"כ דז"א וכמו בגשמיות שהמשל נמשך מעומק החכמ' דוקא וכמו שאמרו משמת ר"מ בטלו מושלי משלים הרי דוקא ר' מאיר שהי' יחיד בדורו הוא שיכול למשול משלים וכן בשלמה כתיב משלי שלמה לפי שהי' חכם מכל האדם כו' וכך יובן למעלה ששרש המסך שיהי' ההשפעה ע"י העלם והסתר נמשך ממקום גבוה יותר מהמדות עצמן וזהו שמים תכין אמונתך בהם פי' אמונתך הוא בחי' מל' היורדת בבי"ע להחיותן מאין ליש וע"י שמים שהם מקיפים עליונים שמהם נעשי' הפרסא תכין אמונתך שיהי' התהוות מאין ליש ע"י ההסתר וההעלם, וזה נעשה ע"י אתעדל"ת דבע"ת בבחי' בכל מאדך בלי גבול מבחי' יחידה שבנפש שנגע עד נפשו ממש מצד הריחוק כו' שעי"ז מעורר ג"כ למעלה מקיפים עליונים להיות השמים כסאי וכמ"ש באריכות על פסוק השמים כסאי בעזרה"י:

כה) ועפי"ז יובן מ"ש רבינו ז"ל שלזאת נק' המ"ל עלמא דאתגליא כי בה נגלה כח אור א"ס לברוא יש מאין שלא ע"י השתלשלות עו"ע כו' ור"ל שבענין הבריא' מאין ליש בבי"ע דאע"פ שמצד עצם הנבראים הם למטה מטה במדריגה מהנאצלים ואין ערוך ממש ביניהם, מ"מ בבחינת כח האלקי המהוה אותן מאין ליש, ניכר בזה יותר כח אור א"ס ב"ה הבלתי בע"ג ממה שניכר גדולתו ית' ע"י השתלשלות הנאצלים, כי אף שמעלת הנאצלים גדולה מאד לאין ערוך על מעלת הנבראים מ"מ התהוותן מן החכמה ולמטה הוא בבחי' עו"ע כנ"ל משא"כ התהוות הנבראים שהוא מאין ליש ממש הרי זה הפלא ופלא גדול ועצום לאין ערוך ממש מההשתלשלות עו"ע שהוא בחי' יש מיש, וא"כ בהבריאה מאין ליש הוא שנגלה כח א"ס ב"ה כי הוא לבדו בכחו ויכולתו לברוא יש מאין