קטז, ב

בחי' דין וש' אל או אלוה בחי' חסד כו' ואעפ"כ בכולם הכוונה על הבורא ית' ממש:

ה) וזהו משארז"ל במ"ר פ' שמות בענין מאמר מרע"ה ואמרו לי מה שמו מה אמר להם שהי' מבקש משה שיודיענו הקב"ה את שמו הגדול, א"ל הקב"ה למשה שמי אתה מבקש לידע לפי מעשי אני נקרא פעמים שאני נק' בשם אל שדי, בצבאות, באלקים, בהוי', כשאני דן את הבריות אני נק' אלקים וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נק' צבאות, וכשאני תולה חטאיו של אדם אני נק' אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי אני נק' הוי' שאין הוי' אלא מדת רחמים עכ"ל המדרש, והובא בפרדס שער ד' פ"ב, והנה ממדרש זה נ' להדיא שהשמות הם על עצמות הבורא ית' ממש כמו שאמר אני נק' אל שדי, אני נק' אלקים כו' דר"ל הוא ית' ממש, ואעפ"כ ממ"ש לפי מעשי אני נק', מובן שהשמות אלו אינן לו ית' מצד מהותו ועצמותו ממש, אלא מצד מעשיו, והיינו מצד התלבשותו בספירותיו לפעול בהן ועל ידן המעשים בעוה"ז לדון את הבריות ע"י מדת גבורתו הכלולה מחב"ד ושאר מדות הקדושות, ואז נק' הוא ית' ממש אלקים ששם זה מורה על הדין אלא שאין השם להמדת דין בלבד אלא למהו"ע ית' המתלבש בבחי' דין משא"כ המדה מצד עצמה יש לה שם אחר והוא גבורה או דין או פחד ולא נקרא אותה בשם אלקים כי איננה אלוה אלא נאצל כו', וכשהוא ית' מתלבש בבחי' נצח והוד להלחם עם הרשעים (שזהו ע"י בחי' הנצח וכמ"ש ויז נצחם על בגדי כו' וארז"ל והנצח זו בנין ירושלים כו' וגבי מלחמת עמלק כתיב ג"כ וגם נצח ישראל לא ישקר כו' כמ"ש במ"א), אז הוא ית' ממש נק' בשם צבאות ע"ש היותו מתלבש במדות הנ"ל וכמו בחי' צבא המלחמה כו', (ועוד יש ביאור פרטי בשם זה מכאאזמו"ר נ"ע וממנו יובן היטב ג"כ ענין הנ"ל בשאר השמות):

ו) ומ"מ מובן היטב ג"כ איך שהוא ית' מצד עצמותו ממש אין שום שם שיורה עליו כי אינו נתפס בשום אות או מדה ח"ו כמ"ש כל המקובלים, ואע"פ שאמרנו שאדרבה צריך לידע איך שהשמות הנ"ל מורים על עצמותו ולא על המדות לבד, והמכוין לשמות הנ"ל על המדות בעצמן הרי הוא כאילו מתפלל לאל שאינו אלוה כלל כו', אבל הענין כדפרישית, שהרי נת' שהשמות מורים על מדות פרטיים שם אל בחסד כו', והוא ית' לאו מכל אינון מדות איהו כלל, א"כ א"א שיהי' לו ית' ממש שם פרטי, אלא דהיינו דוקא מצד מהו"ע טרם שמתלבש בספירותיו, אבל כשמתלבש בספירותיו ע"י שמצמצם אורו הגדול ית' להתלבש בספי' חסד או גבורה כו', שנמצא בהתלבשו בהן קנה לו שם ותואר פרטי כגון בהתלבשו במדת חסד נק' חסיד וחסדן ובהתלבשו במדת גבורה נק' גבור כו' ודיין כו' (הגם שאין נעשה בו ית' שינוי באמת ח"ו להיות במהות פרטי אלא שנראה כאילו הוא כן מצד פעולתו וכמ"ש בפרדס ממשל המים שבזכוכית שהגוון נעשה בהם כפי הזכוכית ואין השינוי קנוי בהם באמתת כו' ע"ש בשער ד' פ"ד) אז מצד תואר זה אנו קורין לו ית' ממש שנראה בו ית' התואר הנ"ל בשם משמות הנ"ל המורים על תואר פרטי זה אל או אלקי' כו' ואין השם להתואר ולהמדה אלא לו ית' מצד קנייתו תואר זה ומדה זו כו' וכמו ההפרש בין חסיד לחסד, שהמדה נק' חסד והאדם שקנה מדה זו נק' חסיד וכן ההפרש בין חכמה לחכם שההשכלה נק' חכמה והאדם שקנה חכמ' נק' חכם כו' ונמצא שם זה הוא להאדם ממש שאינו מהות חכמה מצד שנעשה בו תואר זה של התלבשותו בחכמה כו', וכמ"כ למעלה מצד התלבשות אורו הפשוט ית' להיות חכם בחכמה אנו קורין לו שם מן השמות המורה על החכמה והוא שם י"ה ומצד התלבשותו להיות חסיד בחסד אנו קורין לו ית' שם אלוה כו', ונמצא שם זה אינו למדת החכמה והחסד אלא למהו"ע ית', רק ששם זה נק' לו ית' כאשר צמצם פשיטת אורו הגדול להתלבש בתואר פרטי