קה, א

בהם חיות רב להחיות כל העולמות ואדרבה דוקא בהם וע"י נמשך החיות בעולמות כי מבחי' ע"ק כמו שהוא במהותו ועצמותו א"א לעולמות לקבל כלל כי לא יוכלו לסבול גילוי החיות בבחי' א"ס אלא ע"י שמתצמצם בבחי' שערות ולכן השערות הם קדושה רבה ונפלאה וכמ"ש עתיק יומין יתיב לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקא (דניאל ז' ט') והנה בחי' הנזיר בימי נזירותו הוא שמאיר הארה משם ומתלבשת בשערות שלו כמ"ש האריז"ל בטעמי מצות פ' נשא לכן הוזהר שלא יגלח ומצוה לגדל פרע כנ"ל וגם בכל אדם אפי' אינו נזיר הנה בשערות הזקן ובפאות מאיר הארה מקדושת שערות העליונות דדיקנא עילאה ודפאות לכן הוזהרו שלא לגלחם וכמ"ש מצוה רנ"א רנ"ב מפסוק לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך כו' (ויקרא י"ט כ"ז) ואולם הנזיר מאיר בו קדושה עליונה דע"ק בכל שער ראשו, משא"כ בחי' נוק' דאצילות שהיא בבחי' צמצום לגבי ע"ק אז מבחי' מותרי מוחי' שלה יוכל להיות יניקת החיצונים ולכן הנשים הוזהרו על גילוי שערות כמשרז"ל שער באשה ערוה, וביאור הדבר לקרב אל השכל יובן ע"ד מארז"ל (סוכה כ"א ב') ע"פ ועלהו לא יבול (תלים א' ג') אפי' שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד והיינו כי הת"ח לגודל חכמת אלקי' אשר בקרבו הנה גם במה שאומר כלאחר יד שהוא כמו בחי' מותרי מוחי' שאינו מפנימיות חכמתו כ"א בחי' חיצוני' ומותרות מחכמתו שיחה בעלמא אעפ"כ צריכה לימוד עד שהיא חכמת אלהות ממש כמו שאמר ר"ש (בסוכה כ"א ב') משיחתו של ר"ג למדנו שני דברים כו' שהן הן רצון עליון ב"ה, משא"כ כשאדם שאינו ת"ח יאמר שיחת חולין בכלל דב"ט יחשב שהוא בחי' לבושים צואים הנ"ל ומטמא בזה נפשו האלהית לפי שמלביש אותה בלבושים צואים חלף מה שראוי לו להלבישה בלבושים קדושים דתורה ומצות וכדאי' ביומא (דף י"ט ב') שהשח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם (דברים ו' ז') ולא בדברים בטלים, והיינו אפי' באדם כשר יודע התורה מ"מ אין בו חכמה כ"כ עד שגם שיחת חולין שלו יהיו בהם ד"ת אלא השיחת חולין שלו הם דב"ט ממש, והיינו שמותרי מוחי' שלו הם גרועים אבל המוחי' עצמם שלו טובים הם והוא כשלא ישיח שיחת חולין כ"א יעסוק בתורה משא"כ בת"ח שגם מותרי מוחי' שהוא שיחת חולין שלו יש בהם קדושה. ועד"ז הוא מ"ש בזהר (ח"ג מ"ז ב') שרב המנונא סבא הי' אומר פירקא דשטותא לתלמידיו טרם שהתחיל במילי דחכמתא וענין פירקא דשטותא אינו שטותים ממש ח"ו כ"א בחי' נובלות חכמתו כענין שיחת חולין של ת"ח וכן רבה הוה אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן ולבתר פתח בשמעתתא (שבת ל' ב'), משא"כ כשאחר יאמר שטותא יהי' שטות ממש. ולהעמיק בדבר יותר להבין איך שיש הכרח שיהי' ההשפעה מקדושה עליונה דע"ק ע"י שערות דוקא ולזאת עיקר הקדושה תלוי בהם שזה אינו מובן עדיין היטב ממשל שיחת חולין של ת"ח הנ"ל דלכאורה קשה אם אמנם אמת שגם שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד, דמ"מ תורתו וחכמתו פשיטא שמעולים ביותר בכפלי כפלים לתושי' וא"כ למה זה השיחת חולין שלו יעסוק רק בתורה הפנימי' וכן למעלה יהי' הקושיא למה היתה זאת ההמשכה ע"י השערות ומותרי מוחי' אם אמנם אמת שהם מעולים ונכבדים עד מאד מ"מ הטוב טוב היה אם הי' ההמשכה מעצמות הע"ק. [אך] קצת נת"ל שמבחי' ע"ק כמו שהוא א"א לעולמות לקבל וביאור הענין במשל ובנמשל, הוא ע"פ מ"ש שלמה המע"ה להבין משל ומליצה (משלי א' ו') וכתיב וידבר שלשת אלפים משל (מ"א ה' י"ב) וכן בר"מ אמרו משמת ר"מ בטלו מושלי משלים (סוטה מ"ט א') דהוה אמר תלת מאה משלים (סנהדרין ל"ח ב'), והענין כי מפני עומק חכמתם ברזי התורה וסודותיה לא אפשר לתלמידים להבין ולהשכיל דברי קדשם בתעלומות חכמה אא"כ יאמרו להם