צח, ב

בחי' חב"ד חג"ת נה"י גם בכל נקודה והנה מנה"י שבעליון נעשו מוחי' לתחתון ויש בכל המשכת מוחי' מנה"י שבעליון לתחתון בחי' עמלק העומד ומעכב בלי יתפשטו המוחי' וא"כ המלחמה עמו בכל שורה ושורה להעבירו שלא יהי' מעכב המשכת המוחי' וזהו מדר דר. וז"ש הרמ"ז שעמלק עמד לו כנגד היכל העליון שהוא היכל הרצון והיכל התחתון שהוא לבנת הספיר, שהוא נגד בחי' המשכת מוחי' לז"א שהוא בהיכל הרצון ונגד המשכת המוחי' לנוק' מנה"י דז"א שהוא לבנת הספיר ושם עמד לו לעכב השפע שלא תומשך וזהו אשר שם לו בדרך כנ"ל על פרשת אורחי':

ד) והעצה היעוצה מגדול העצה להעביר את עמלק הוא ע"י מצותיו ית' שציוה לנו לזכור מה שעשה ולמחות זרעו כו', כי הנה התעוררות יחודים עליונים הנ"ל דאב"א ופב"פ למעלה וכן המשכת המוחי' הנ"ל תלוי הכל באתערותא דלתתא דהיינו שע"י עבודת האדם בבחי' שעובד מעורר כך למעלה, הן בחי' אחוריים כמו שנת' לעיל פ"ב בענין אתכפיא ומוח שליט על הלב מעורר כן למעלה המשכת המוחי' במדות בבחי' זו, והן אח"כ ע"י בחי' אתהפכא מעורר למעלה בחי' המשכת המוחי' במדות בבחי' פנים ונק' מוחי' דגדלות ועד"ז גם בבחי' מל' שע"י שהאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחי' עבודה כענין שונה פרקו ק"א פעמים שבפעם זו היתירה על רגילתו וכופה את עצמו ואת טבעו בעבודה והוא בחי' אחוריים מעורר ג"כ למעלה בנין המל' ע"י הגבורות והצמצומים שמקבלת מאחוריים דז"א כנ"ל רפ"ג, ואח"כ ע"י שבמצותיו חפץ מאד מעורר יחוד קוב"ה ושכינתי' פב"פ כידוע ולפי שא"א להיות יחוד פב"פ מבלי קדימת אב"א לכן גם באדם שהוא המעורר כ"ז הנה בתחלת היום בעמדו ממטתו להיותו עדיין אחוז וקשור בחשכת חומריות גופו הבהמי שהרי בשעת השינה הי' הסתלקות הפנימי' מכל וכל אזי תיכף לא יכול לקבל בנפשו אא"ס רק בבחי' האמונה בלבד וכענין שהי' במצרים ויאמן העם ואח"כ צ"ל יצ"מ ועולה במעלה ומדריגה בפסוד"ז מתחלה בחי' אחוריים מוח שליט עד שבק"ש באמרו ואהבת בכל לבבך אזי באים אוי"ר ברשפי אש ע"י התבוננות חב"ד והיינו בבחי' פנימי' ותענוג והוא מעורר כמ"כ ככל זה למעלה ענין עליי' המל' מבי"ע עד שמתייחדת פב"פ וכן ענין המשכת המוחי' בז"א כנ"ל. ולכן נמצא שהמלחמה של עמלק למטה בהיותו מעכב המשכת ההתבוננות במדות כשהוא בבחי' אחוריים כנ"ל פ"ב הרי מלחמה זו עצמה גורמת העיכוב גם למעלה כנ"ל שהרי באתעדל"ת אתעדל"ע וכשמעכב התחברות המדות עם השכל בבחי' אחוריים שזהו צ"ל קודם לפנים מתעכב גם יחוד פב"פ ומתעכב כ"ז למעלה, ולפ"ז יתפרשו דברי הזהר דלעיל רפ"א במ"ש לעילא ותתא כפשוטו ר"ל שמלחמת עמלק היתה למטה בישראל ולמעלה בע"ס כנ"ל כי הא בהא תליא, ולכן כשימחו את זכר עמלק מתחת השמים למטה בגשמיו' וברוחניו' בעבודת ה' ממילא יהי' כן למעלה: והנה העברת עמלק למטה הוא ע"י מ"ש זכור את אשר עשה כו' והוא ע"ד מ"ש אם זכרתיך על יצועי (תלים ס"ג ז') כי בחי' הזכרון הוא למעלה מהדעת וההשגה כי ההשגה הנגלית מכח השכל נופלת בגדר שכחה שהיום ישכילנה ולמחר ישכחנה וכאילו לא היתה מעולם ולהיכן הלכה אלא שהלכה למקורה הנעלם בכח השכל כמו קודם שהוציאה לגילוי ונמצא שכח הזכרון כשזוכר דבר ההשגה ימים רבים זהו הוראה על הארת מהות כח השכל הנעלם במהותו ועצמותו שכל עצם לא ישתנה לעולם ואין מצידו הפרש בין כשהוא ער או ישן או ריבוי הזמן, אבל לשכל הנפעל ממנו בגילוי אותו יסתיר הזמן וכן השינה וכדומה ונמצא מוח הזכרון הוא למעלה מגלוי השכל והרי הוא מכח השכל בעצמו ואף שפעמים ימצא זכרן בטבעו ואינו בעל הבנה להוליד שכל חדש זהו מפני שכח הזכרון חלק נבדל ומהות בפ"ע זולת מהות