צח, א (הגהה)

הגה"ה

*) להבין קצת ענין קבלת המדות מהמוחי' תחלה בבחי' אחוריים כמו מוח שליט איך יתכן זה למעלה דבשלמא באדם ניחא שטבעו נוטה אחר עוה"ז ושכלו מכריחו לאלהות ויש בזה תחלה אתכפי' כנ"ל אבל למעלה בי"ס שהן אלהות איזה הפרש יש לומר שמתחלה אינן מקבלים הארת המוחי' בפנימית כ"כ. אך הענין כי כבר נת' מצוה כ"ה שהספי' הן כלים ומ"מ הן אלהות אבל לא שהן עצמותו ח"ו ע"ש היטב, וע"ש סוף פ"ח בענין ההפרש בין אמת לחסד שהחסד הוא אחר הצמצום עד שהנבראים תופסים מקום קצת שיתכן לומר החסד או רחמנות עליהם משא"כ אמת, והנה אמת הוא בחי' החכמה והיינו בחי' דעה עליונה שנת"ל פ"א ממצוה זו שהיא האמת דכולא קמי' כלא חשיב וענין המוחי' הוא המשכה מבחי' חכמה ודעה עליונה זו במדות שהם מצומצמי' והיינו המשכת אמת בחסד וכמו שנת' ג"כ מצות תפילין (תכ"א תכ"ב פ"א), ולהיות שגילוי זה במדות הוא המשכת הארת א"ס בעילוי ושינוי יותר ממהותם לפיכך יתכן שמתחלה אינן יכולים לקבל זה בפנימית מהותם כ"כ אלא בבחי' אחוריים כנ"ל עד שאח"כ נמשך ונקלט גילוי זה בפנימיותם, ע"כ הגה"ה: