צז, א

באלקות מצד הכרח שהדעת מכריחם כי מוח שליט על הלב כנ"ל ולזו נלחם כי הרי כל מגמתו להעיז את הדעת בחוצפה בעלמא עד שיסיר ההכרח שהדעת מכריח למדות ושהם מוכרחים לשמוע בקולו והוא מסיר הכרח זה כי זהו ענינו כענין פעולת החצוף להעיז את אדם גדול עד שלא יוכרחו לשמוע למצותו. ואז נשארו המדות אחרי טבעיות נטייתם שהוא לצד הרע כנ"ל וזהו ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ר"ל שהמשיך רע במי שהוא עדיין בבחי' אחוריים ומלחמה זו לא יכול להיות כ"א בהיותם בדרך בצאתם ממצרים משא"כ אם כבר באו לארץ טובה ורחבה בחי' פנימיות לא הי' לו מקום כלל להלחם:

ג) ואחר שנתבאר ענין מלחמת עמלק שבנפש כל א' מישראל בעבודת ה' יובן ג"כ ענין מלחמה זו למעלה בהשתלשלות עולמות העליונים. כי הנה ידוע בענין היחודים עליונים שבי"ס שיש יחוד בבחי' פב"פ ויש יחוד שהוא בחי' אב"א וידוע בע"ח שא"א להיות עליון ותחתון מתייחדים פב"פ כ"א שיוקדם לזה היחו' בבחי' אב"א דהיינו שמתחלה לא יקבל המקבל כ"א בבחי' אחוריים שלו מבחי' אחוריים של המשפיע ואח"כ מתהפך לקבל בבחי' פנימי' שלו מפנימי' של המשפיע וא"כ צריך המקבל להבנות תחלה בבחי' פרצוף בכל חלקיו בבחי' אחוריים ג"כ ואח"כ יבנה מחדש בבחי' פנימי' וכידוע כ"ז בענין יחוד זו"נ. והענין דהנה כתיב להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו (תלים קמ"ה י"ב) פי' לפי שאין מלך בלא עם ופי' עם ל' עוממות הוא דבר נפרד, ובאמת אין לך דבר חוץ ממנו ית' וא"כ על מי ימלוך, אך הענין הוא דע"י צמצומים וגבורות המסתירים ומעלימים אור א"ס שבאצילות יכול להיות יש ודבר מה עד שיהי' מלך על עם וזהו להודיע לבני האדם גבורותיו בחי' הצמצומים ואז כבוד הדר מלכותו מתפשטת והיינו ענין קבלת המל' מבחי' אחוריים דז"א לבד שהוא בחי' צמצום ואעפ"כ יש בה בנין שלם בכל חלקיו בבחי' פרצוף חב"ד חג"ת נה"י שהרי במדת הממלכה צ"ל התלבשות חב"ד איך להנהיג העולמות דבי"ע ובחי' חג"ת ליתן שכר טוב לצדיקים ע"י החסד ולהפרע מן הרשעים ע"י מדת הגבו' ובחי' רחמים הוא מדה ממוצעת מלך במשפט יעמיד ארץ ומשפט איהו רחמי וכן צ"ל נה"י כידוע בענין והנצח זו בנין ירושלים כו' ע' מצות מילה ח"ב אך כל בחי' י"ס אלו נק' אחוריים כי הם באים ע"י גבורות וצמצומים המעלימים גילוי א"ס ב"ה עד שיהי' הנברא יש ונפרד שיתכן אז מדת המלוכה וההתנשאות עליו. וזהו שמקבלת מאחוריים דז"א חיצוני' המדות נמשכים בדיבור בחי' מל' דבר ה' להחיות העולמות ולומר יהי אור יהי רקיע כו' ואח"כ יש יחוד פב"פ והוא שיהי' אח"כ בחי' גילוי פנימי' אלהותו ית' שלמעלה מהצמצומים במדת מלכותו ית' ואילו הי' יחוד זה מתחלה לא היו התהוות הנפרדים כלל ולכן צ"ל תחלה אב"א (אבל אחר שהי' התהוות הנפרדים יוכל להיות יחוד פב"פ ואעפ"כ לא יתבטלו הנבראי' ע' באוצ"ח שכ' דוגמא זו גבי התהוות וקרישת הכלים ע"י הסתלקות האור ואילו הי' האור מאיר כמו שהוא לא היו מתהוים הכלים כלל ואעפ"כ אחר שנתהוו הכלים יוכל להיות האור מאיר בתוכן ואינן מתבטלי') ואח"כ דוקא יחוד פב"פ, והנה פי' פנים ואחוריים למעלה היינו שכשמאיר במדות עליונות מבחי' תענוג עליון הנק' עתיק יומין שיש לו חפץ בהשפעה נק' פנים אבל כשאין התענוג מאיר נק' אחוריים ולזאת כשהמ"ל מקבלת מנה"י דז"א נק' אחוריים כי אין בהם התלבשות אור עת"י כ"כ שהרי הם לבר מגופא, וביאור הדברים הנה ידוע דכל מדה נחלקת לג' מדריגות חב"ד חג"ת נה"י שהן רת"ס ונק' סת"ר דהיינו ע"ד דוגמא מדת החסד שהוא ימצא מב' סיבות א' מצד האהבה שאוהב לזולתו והרי האהבה זאת היא בחי' הפנימי' של אותו החסד וא"כ האהבה הזאת הוא בחי' המוחי' של אותו החסד