פב, ב (הגהה)

הידיעה מעצמותו, ומה שיודע הנפעלים אינו בעצמותו אלא בבריאה שברא כו' לפיכך בזה צודקים ד' הרמב"ם שהידיעה היא ג"כ אלקות אך לא בערך עצמותו כמשי"ת: וגם בזה יש ב' שיטות א' כמ"ש הרמ"ק שהידיעה והשכל הם כלים ובתוכן אורות והאורות הם העיקר כו' וזה צ"ע שהכלים האלו מה ענינם אם הם אלהות א"כ יפלא הרי אתה אומר שהאלהות אינו בערך גדר פרטי ואם אתה אומר שהם כלים נפרדים א"כ הרי יודע בידיעה שחוץ ממנו ואע"פ שעיקר הידיעה היא ע"י האור מ"מ הרי הוא באמצעות הכלי, ועוד שאם אומר אתה שבהאורות שהן ודאי אלהות יש ג"כ גדרים פרטים חו"ב ודעת א"כ אתה נותן גדר פרטי לאלהות, ומחוורתא כמו שעולה ע"פ קבלת האריז"ל שהכלים הן הן החו"ב והידיעה והן אלהות ר"ל געטליך ומ"מ אינן מהותו ועצמותו כי נאצלו ע"י צמצום עצום כידוע ענין המקום פנוי, ועצמותו למעלה מגדר מיוחד כמ"ש מהר"ל, ומ"מ הכלים אלהות כמ"ש הרמב"ם ולא כמו בריאה ולפיכך אינו יודע בידיעה שחוץ ממנו שהרי הידיעה ג"כ אלהות ולק"מ שאתה נותן גדר פרטי באלהות כי זה אינו אלא בי"ס שנאצלו לאחר הצמצום כנ"ל, וענין האורות המתלבשים בכלים המה מהות פשוט שאינו בגדר מיוחד וע"י הכלים מגיע הידיעה באורות וגם במהו"ע ית' ממש אלא שהוא ע"ד גלוי וידוע שהידיעה שבאלהותו שלאחר הצמ' הנק' כלים ידוע במהו"ע שלמעלה מהצמצום ושם הוא ענין הידיעה כללית כמ"ש הכל צפוי (אבות פ"ג מט"ו) והבחירה יש אעפ"כ למטה כי ידיעה זו שבעצמותו היא מקיף ואינה מכרחת כי אין הנברא מתפעל מזה לפי שהוא מקיף משא"כ דעת תחתון כו' ומ"ש וידע אלקים ר"ל שהגיע הידיעה בדעת תחתון בחי' כלים ועד"ז גם העבירה שאדם עושה אחר שעשה והגיע בדעת תחתון עשה רושם ויניקת החיצונים משא"כ קודם המעשה בהיות הידיעה עדיין במהו"ע לא הי' רושם מזה ועד"ז במעשה המצות ודו"ק היטב בכ"ז כי הוא סולת נקיה, ע' מצוה כ"ה. ע"כ הג"ה: