פא, א

הוא רק גילוי ההעלם הרי הוא מעין ההעלם ולכן נק' אלהות וזהו פי' אדם אדמה לעליון שהוא בדמיון הספי' הגנוזות שלמעלה מהאצי', עמ"ש מצוה כ"ה פי"א, וכמ"כ הנשמות הנמשכים מאצי' מיחוד זו"נ נק' זרע אדם והן כמו רשב"י וכיוצא בו והן יש להן דעת גדול מאד בהרגשת האלהות ואזי אין העוה"ז מסתיר להם כלל וכידוע עיקר ענין ההפרש בין נשמה דאצי' לנשמה דבריאה ע"פ ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו (בראשית ל"ט י"א) ותרגומו בכתבי דחושבנא שהי' עסוק בחשבונות וענינים גדולים מעוה"ז המטרידים מאד ואעפ"כ הי' מרכבה וידוע שבחי' מרכבה הוא בחי' הביטול האמיתי בקביעות וא"כ הי' בבחי' ביטול גם בעודו עסוק בחשבונות הנ"ל וזהו לפי שהי' נשמתו מבחי' האצילות ויכול לתפוס שני מחשבות כא' כי להיות נשמתו אלהות ממש ולגבי אלהות כולא כלא חשיב כאין ואפס ממש א"כ אין עניני עוה"ז נחשבים לענין כלל עד שיהיו מטרידים ומסתירים אע"פ שעסוק בהם, כי עיקר סיבת הטרדא הוא כשהעסק תופס מקום ליש ודבר במחשבתו ע"כ ימנענו מלתפוס אז דבר אחד אבל יוסף שהי' מרגיש ביטול העולמות לאלהות א"כ הכל כלא ואין לגבי אלהות שהוא היש האמיתי והי' בטל לה' תדיר בקביעות אע"פ שעוסק גם בעניני עוה"ז וזהו הנק' זרע אדם שיש בהן בחי' הדעת כנ"ל, אבל הנשמות דבי"ע הם הנק' זרע בהמה לפי שבי"ע הוא עולם הפירוד שאינו אלהות ממש אלא בריאה חדשה מאין ליש ולכן לא נק' אדם אדמה לעליון כי הרי אין ערוך כלל בין נברא לבורא ולכן גם הנשמות הנמשכים משם נק' זרע בהמה ואין בהם בחי' הדעת כ"כ באלהות ולכן העולם מחשיך בפניהם שכשהם טרודים בעניני עוה"ז נפסק הקשר שלהם מדביקותם לה' והנה גם המלאכים נק' בהמה לגבי אדם דאצי' אע"פ שיש בהם דעת מ"מ לגבי דעת דאצי' נמשל כבהמות נדמו, וזהו מדריג' מרע"ה שממשיך בחי' דעת גם בנשמות דבי"ע שיהי' בהם בחי' דעת לה' ע"ד הנ"ל בזרע אדם והמשכה זו הוא בשעת התפלה והוא ענין הקדוש שאומרים מלאכים ג"כ וכן ישראל כי גם המלאכים נקר' בהמות ומקבלים אז דעת ג"כ ע"י הקדוש כמשי"ת בעזר"ה, והכח הזה במשה הוא לפי ששרשו למעלה גבוה יותר מנשמות הנולדים מיחוד זו"נ דאצי' הנק' זרע אדם, כי בו כתיב מן המים משיתיהו (שמות ב' י') ופי' עדמ"ש בס' התמונה דהאי עלמא הוא בחי' שמיטה שניה שמיטת הפחד ולכן הי' בו חורבן בהמ"ק וצרות רבות ומקודם הי' שמיטה ראשונה ונק' שמיטת החסד והיו בנ"א במעלה יתירה כמלאכים ולכן פתחה התורה בבי"ת בבראשית לומר שהוא שמיטה שניה ושני נשמות לבד נמשכו משמיטה ראשונה לתקן שמיטה זו והם חנוך ומשה כי בחנוך נאמר ויתהלך חנוך את האלהים (בראשית ה' כ"ב) שכבר נתהלך פ"א בשמיטה ראשונה ובמשה כתיב מן המים משיתיהו משמיטת החסד הנק' מים, והנה באמת ע"פ קבלת האריז"ל יציבא מילתא אך לא כמ"ש בס' הנ"ל שהי' עולם ממש כעוה"ז אלא הענין הוא שהוא ענין עולם התהו שהי' לפני התיקון והוא ענין י"ס דנקודים שנמשכו ונשברו הכלים ואח"כ נעשה עולם התיקון ומכללו הנשמות של ישראל הנ"ל הנק' זרע אדם שנולדים מיחוד זו"נ וידוע שי"ס דנקודי' שרשן גבוה יותר בפנימי' א"ק מי"ס דתיקון כי הנקודים שרשן מבחי' אור העיניים דא"ק שהם מבחי' הפנימי' יותר (וכמ"ש מצוה כ"ה פ"ג), ולכן הם בבחי' עיגולים והי"ס דתיקון הם בבחי' יושר וביאור ענין העיגולים הוא שהוא בחי' שלמעלה מהשתלשלות כדוגמת העיגול שאין בו מעלה ומטה עד"מ כדור הארץ שאנחנו נדמה לנו שבנ"א שבאמעריקא העומדים תחת רגלינו ממש הם למטה ולהם נדמה בהיפוך ואם הי' האמת כא' משנינו הי' מההכרח ששכנגדו יהי' נופל מהארץ ולא כן הוא והיינו לפי שהיא שרשה מבחי' עיגולים שאין