פ, א

בגרעון כסף, או במיתת אדון שלא הניח בן זכר, ולנרצע ג"כ כדינו הכתוב בו כמו שלימדונו רז"ל בפרק ראשון דקדושין עכ"ל החינוך שם:

א) לבאר ענין זה יש להקדים תחלה פי' פסוק זה דכי תקנה שהוא שינוי לשון מכמו שאמר תחלה אשר תשים לפניהם ל' רבים והל"ל כי יקנו, אך הענין דבאמת רוחנית ושרש הדבר למעלה הוא מדבר ענין זה למשה ואלה המשפטים אשר תשים אתה לפניהם והיינו ע"י כי תקנה אתה שמשה יקנה כו' והענין יובן בהקדים מ"ש וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה (ירמי' ל"א כ"ו) שיש ב' מינים בנשמות ישראל א' הנק' זרע אדם, והב' הנק' זרע בהמה, ופי' שהנשמות שנמשכו מבחי' אדם העליון שעל הכסא והם שיש להם דעת באלקות ועש"ז נק' אדם שעיקר ההבדל בינו לבהמה הוא הדעת שחננו ה' ופי' וענין הדעת היינו שמרגישים חיות האלהות בהרגשה גמורה כמי שמרגיש חיי נפשו אע"פ שלא ראה אותה מ"מ ברור לו מציאותה כאילו רואה בעיניו וכנראה בעליל שכאשר ישן מסתלק החיות וכשניעור משנתו תשוב אליו רוחו ונפשו ונרגש פעולתה בגוף וכך יוכלו לידע ולהרגיש חיות האלהות המחי' את כל העולם ומלואו בראותו אותם חיים יודע שיש חיות בתוכם מה' מקור החיים וא"כ אף דלית מחשבה תפיסא בי' להשיג מהותו מ"מ נרגש מציאותו, וכשהאדם יש בו בחי' זו הוא בחי' הדעת בנקל לו מאד לעבוד את ה' בלב שלם מפני שאין העולם מסתיר להם כלל אחר שמרגישים שהוא כלא כי העיקר הוא החיות שבו ממקור החיים והרגשה זו כאילו רואה בעיניו וכמשנ"ת מצוה כ"ה פא"ב, ונשמות אלו הם הנקראים זרע אדם לומר שיש בהם דעת, ויש נשמות הנק' זרע בהמה הם אותם שאין להם דעת והרגשה באלהות, ואין ר"ל שאין להם שכל להשיג גדולת ה' אלא אע"פ שמשכילים הרבה מאד בגדולת ה' איך שהקב"ה מחי' את כל העולם ואיך שלגדולתו אין חקר וכולא קמי' כלא כמו שנתבאר בספרים כיון שאין השכלה זו בבחי' הרגשה ממש אצלו כמי שמרגיש חיי נפשו כנ"ל שהוא כאילו רואה, אלא כמי שמשכיל איזו דבר וענין שחוץ ממנו שאינו מרגישו אלא שסיפרוהו לו והוא מאמין בו ומשכיל איכותו ומהותו בהשגתו אע"פ שמשכילו בטוב מאד וכיון לאמתתו, לכך נק' זרע בהמה שנמשל כבהמה לגבי אדם שיש לו דעת שה"ז מחוסר דעת והרגשה אלא בבחי' אמונה לבד כי ישראל מאמינים בני מאמינים להאמין באחדות ה' ולמסור נפשו על קדושת שמו, ולהם יהי' העבודה בקושי יותר ויתפעל ממקרי העוה"ז וישתוקק להנאותיו משא"כ מי שהוא בחי' אדם ומרגיש חיות האלהות כחיי נפשו הרי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב' ד') בנפש חפיצה באמת לאמתו בלי שום כפי' כי הכל כאין ואפס נגד חיותו ונפשו ועיקר חיות נפשו הוא חיות האלהות כנ"ל, והנה משרע"ה הוא המשפיע בחי' דעת לכנ"י כי הוא אחד המיוחד מן ז' רועים המפרנסים לכנ"י כל א' ממדרגתו כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים וגו' (קהלת א' ז') אברהם באהבה כדכתי' אברהם אוהבי (ישעי' מ"א ח') ויצחק בפחד כמ"ש ופחד יצחק כו' (בראשית ל"א מ"ב), אבל מדרגת משה הוא בחי' הדעת שלמעלה מהמדות ומקור להם והוא המשפיע לכנ"י בחי' דעת ור"ל לאותן שהם זרע בהמה שגם הם יהי' להם בחי' דעת באלהות, וז"ש* שנצטווה מרע"ה בסדר וארא לאמר לישראל במצרים בתחלת דבריו וידעתם כי אני ה' (שמות ו' ז') כי מקודם סוף סדר ואלה שמות כתיב ויאמן העם שהיו מאמינים בה' אך באמונה פשוטה בלי דעת וזאת שהשפיע להם משה שמדרגתו מוח הדעת ולכן הוא גואל ראשון וגואל אחרון שהעיקר גאולה דלע"ל הוא שיהי' בחי' דעת ממש בכאו"א מישראל כמ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' וגו' (ישעי' י"א ט') כי כולם