עט, א

(במדבר ו' כ"ה) פי' פנימיותך כי ישראל הם המקיימים רצונו ית' שבתורה ומצות והם ארץ חפץ שבהם נשלם חפץ ה' ועש"ז נקראו ישראל ושמם נאה להם שפירושו לי ראש כלומר אמיתת כוונתו כמו שנת' במצות ציצית (שפ"ו) ריש פ"ב, אבל עכומ"ז ושריהם שלמעלה נק' אלקים אחרים שמקבלים מבחי' אחוריים להיות כי אין לו ית' חפץ כלל בהמשכה שמשפיע אליהם שהרי אינן מקיימים התורה שהיא חפץ ה' כדכתיב ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה (ישעי' מ"ב כ"א), ואע"פ שהם מקבלים שפע ויניקה הוא רק מבחי' אחוריים דהיינו בדרך אגב אחר שכבר נמשך קילוח השפע מאתו ית' בשביל ישראל עם סגולתו אזי מקבלים גם החיצונים מן התמצית הגם שלא נמשכה השפע בשבילם כלל וכמו עד"מ כשעושה המלך סעודה בשביל אנשים מכובדים שמוציא ממון מאוצרו ומפזר בשביל כיבוד זה שמגיע אח"כ גם כן עצמות ושיריים [לפחות ערך] הגם שלא כיון בשבילם כו' כי לעוצם רוממות המלך אינו מקפיד ומדקדק כ"כ והנה גם התמצית והפירורים הפקר שלו יעלו לסך עצום גם בעיני השרים הגדולים כידוע, וזהו מדריגת פרעה שהוא עורף דא"א, פי' כי פרעה אמר לי יאורי כו' (יחזקאל כ"ט ג') מי הוי' אשר אשמע בקולו (שמות ה' ב') שהי' יש ודבר ואעפ"כ קיבל חיות ויניקה מלמעלה והיינו מבחי' אחוריים ושרש השפעה זו היא מבחי' עורף דא"א פי' אחוריים של הרצון ולא פנימיותו כי אין לו חפץ בו כנ"ל וזהו שאמר בע"ח שעומד בעורף דא"א פי' עד"מ העורף גשמי שהוא אחורי הצוואר כי עיקר התפשטות החיות מהראש הוא דרך הצוואר ללב ע"י הוורידי' וזהו תוכן ועיקר הילוך החיות שבגוף ואגב מתפשטים וורידים ג"כ אל העורף ואינו עיקר כ"כ, וכמ"כ פי' עורף דא"א היינו כח ההמשכה הנמשכת בלי חפץ ותענוג אלא דרך טפל שמשם מקום יניקת פרעה, ועם היות בחי' אחוריים הרי רבה היא עד מאד לתת לו ממשלה ושליטה גדולה שהרי הי' מולך בכיפה כנ"ל לפי שגם הפירורים הפקר שלו ית' יעלו מאד להון רב בעולמות המקבלים ממנו כו', ולא עוד אלא שגם אנו בנ"י המקבלים מבחי' פנימיות היינו אז עבדים לפרעה במצרים שהוכרחנו אז לקבל החיות ג"כ בבחי' אחוריים הנק' עורף, והענין כי בחיי האבות שהן הן המרכבה שהיו בביטול תמיד ליוצרם כידוע והיו רצויים לפניו ב"ה וגם השבטים היו ג"כ מעין אבותם כי שבט הוא ל' המשכה שמומשכים משלמעלה מהם הם האבות כו', ע"כ הי' המשכת השפע להם מאתו ית' בחפץ ורצון פנימי והוא פנימי' דא"א כנ"ל בענין יאר ה' פניו אליך אבל לאחר שנאמר במצרים וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא (שמות א' ו') ובנ"י היו בקטנות והי' השפעת השפע להם ג"כ בבחי' אחוריים לבד וזהו שהיו עבדים לפרעה שהוא עיקר המקבל משם והם היו מקבלים דרך השר שלו כו' וכ"ז הוא ענין היניקה ע"ד הא' שנת"ל אחוריהם אל המקיף ר"ל לרוממות הרצון נותן שיריים לכלבים והמה שיריים גדולים ועכ"ז הוא מבחי' אחוריים כנ"ל: ואמר עוד במצרים מצר ים זהו ענין סיבה שני' להגלות והוא ענין עיבור ז"א בבטן אי' הנק' ים או מי שאז הי' בקטנות מאד תלת כלילן גו תלת כנ"ל עצמיות המדות בלי מוחי' ומחמת הקטנות הגיע להם ג"כ יניקה ע"פ דרך השני כנ"ל באריכות: ויוציאנו הוי' אלקינו או"א שהלבישו לזרועות דא"א וזהו ביד חזקה ובזרוע נטויה והיינו שנתפשט וירד מן עצמות בעל הרצון שיהי' הרצון מתלבש בחכמה ויתנהג על ידה ויהי' זרועותיו מתלבשים בחו"ב שיהי' בו חסדים וגבורות ימין ושמאל לקרב או לרחק כפי הראוי עפ"י החו"ב ואז ויוציאנו ממצרים כי ע"פ החכמה אין ראוי להגיע חיות כ"כ לפרעה האומר לי יאורי כ"א לישראל עם קרובו המקבלים תורה שהיא פנימי' רצונו כנ"ל ובזאת יש ג"כ תועלת להתלבשות הרצון