עד, ב
למעלה הם מבחי' ז"ת דאצי' המתלבשים בכלים אבל הנסיכים שרשן מבחי' מקיפים ולכן הם ח' כי שרשן משמנה מזלות דא"א הראשונים שהם בחי' מקיפים כי מולאלפים ואילך הוא שרש הפנימי' שהוא השפעה המתמצמת להחיות חו"ב שהם ב' אלפין אאלפך חכמה אאלפך בינה משא"כ המזלות שלפניו הם מקיפים שאינן יכולים להתלבש בכלים ולכן הם יכולים יותר לגרש הרע מהרועים כי מהפנימי' נמשך אחר ריבוי הצמצומים יניקה לחיצונים כידוע בענין אברהם שיצא ממנו ישמעאל וכמ"ש במצות נט"י אבל המקיף יכול לדחות החיצונים וזהו והקימונו עליו ז' רועים ואם עכ"ז לא יוכנע כ"כ אזי יבאו ח' נס"א ובפניהם לא יוכל לעמוד כנ"ל והנה שרש ענין ח' ימי חנוכה, הוא ג"כ כנגד ח' נס"א הנ"ל, כי מבואר למעלה בענין נס דחנוכה שאז נתגברה חכמה דקליפה ורצו להשכיחם תורתך וחכמה האלהית, ולזה הוצרך להיות תוס' אור החכמה והיינו מהכתר שלמעלה מהחכמה וההשפעה צריכה להתמשך ע"י מדות שבכתר כנ"ל ולפי שהעיקר הם ח' המזלות הנ"ל שהם מקיפים לכן קבעו שמונת ימים כנגד שמונה מזלות שמונה נס"א שע"י כל א' נמשך השמן הטהור לאבד חכמה דקליפה כנ"ל כי המקיפים הם הדוחי' הרע ביותר כנ"ל, ובסדר ההמשכה נחלקו ב"ש וב"ה ב"ש מדמים זה לפרי החג כי באמת הם ענין א' כי הפרים מתחילים מי"ג ומסתיימים בז' ג"כ רומז לענין המשכת המקיפים מיגת"ד הנ"ל וממשיכים אותם בשביל שעי"ז יתבטלו הקליפות כי יוכללו ניצוצי קדושה שבהם במקיפים הללו כנר בפני אבוקה וזהו שהיו מקריבים ע' כנגד ע' אומות שיוכללו בקדושה והיינו כענין הנ"ל בח' ימי חנוכה שהוא ג"כ המשכת מקיפים הללו רק ההפרש הוא שבסוכות אינו בבחי' מלחמה אלא אדרבה בבחי' התקרבות שע"י גילוי חסדים העליונים מבחי' מקיפים העליונים אזי ימין מקרבת גם את הע' שרים לקדושה שלא יהיו יש ונפרדים לגמרי מאחדותו ית' אלא יתבטלו לפני הקדושה, ובחנוכה הוא בבחי' מלחמה להעבירם לגמרי מחמת שנתגברו אז כ"כ עד שלא הי' אפשר לבררם אלא ע"י שיהי' המשכת הארה מבחי' נס"א הנ"ל להעבירם לגמרי (וכמ"ש במ"א ע"פ מאמר הזהר פ' ויצא בפ' קומה ה' למנוחתך (תלים קל"ב ח') שיש ב' אופנים בבירור הניצוצות וכנ"ל וע"ש), ולכן דעת ב"ש לדמות זה לזה דכמו בסוכות הי' מתחלה הגילוי יותר רב ואח"כ נתמעט והולך שלכן ביום ראשון הקריבו י"ג פרים וביום שני י"ב וכו' כי מתחלה בכדי שיתבטלו צ"ל הארה רבה ואח"כ ביום שני להיות כי כבר חלש תוקפם ונבררו מעט מהם די בהארה פחותה מזו וכן בכל יום מתמעטת ההארה המתגלית מחמת כי גם השרים המתבררים מתמעטים מדי יום, וכמ"כ דעתם בחנוכה שהוא הדרך הב' שהוא המלחמה עמהם כנ"ל צ"ל תחלה הארה רבה בכדי שיהיו נדחים ונמוגים בפני' ואח"כ יהי' מתמעטת והולכת כי אז אינו נצרך לגלוי רב כ"כ מטעם הנ"ל כי כבר נדחו מהם בימים הקודמים, וב"ה חולקים עליהם ואומרים שיום ראשון מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך, ול"ד לפרים דסוכות כי חג הסוכות הוא מדאורייתא ואורייתא מחכמה עילאה נפקת מלמעלה למטה וא"כ באה ההארה מצד עצמה ממעלה למטה, ולכן גם הארה היותר גבוה יכולה לבא ולהתגלות בתחלה מאחר שבאה ממעלה למטה מי מונע ומי מעכב, משא"כ הדלקת נר חנוכה שהוא מדרבנן שהם גזרו אומר שיהי' המשכה זו ע"י הנרות כי יש בהם הכח הזה שמזה הטעם נצטוינו לשמוע בקולם כמ"ש ע"פ התורה אשר יורוך וגו' לא תסור כו' (דברים י"ז י"א) ומ"מ לפי שהוא ממטה למעלה א"א להמשיך כל ההארה הגדולה כא' אלא מעט מעט ומתחלה תפסת מועט ואח"כ הולך ומתרבה כי מעלין בקדש וד"ל:
ג. מעתה נבאר טעם למקום הנחתן שהוא על הפתח משמאל הכניסה כדי שתהא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.