ע, ב

וכחשכה כאורה קמי' ית' כי אם צדקת מה תתן לו (איוב ל"ה ז') ורבו פשעיך מה תעשה לו (איוב ל"ה ו'), אבל ע"י החכמה כשבא לדון הדבר בשכל ימצא טעם ודעת שאין מהראוי להטיב למי שמעשיו אינן רצויים ואם יעמיק בשכלו ימצא גם במי שראוי לכך איזה שמץ פסול הרי השכל הוא בחי' דין וצמצום וכמאמר שמים לא זכו בעיניו (איוב ט"ו ט"ו) וכיוצא בזה מצינו בחכמה שבתורה שיש בה הרבה דינין וצמצומים ודרך כלל הן הנה שס"ה ל"ת לא תאכל חלב ולא תאכל דם ולא תאכל חמץ שזהו בחי' הרחקה להרחיקם ולדחותם בשמאל דוחה מהקדושה האלקית וכמ"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור כו' (ויקרא י"א מ"ז) ונמצא שהחכמה היא בחי' דין ולכן לע"ל בגמר כל הבירורים שמתבררים ע"י החכמה בהגלות נגלות אור הכתר לא יהי' אז בחי' דין וצמצום עד שארז"ל עתיד חזיר להטהר כו' והנה ע"ש מדת גבורה דע"י שמתלבשת בחכמה נק' הסמוכים ב"ד ומחמת בחי' גבורה שבהם יש בהם כח להעלות המ"ל באור אבא שכל ההעלאות הוא ע"י הגבורה וז"ס מקודש החדש כנ"ל. ואחר כל הנ"ל יובן ג"כ ענין ברכת הלבנה שצריך לברך עליה כל חדש בא"י מחדש חדשים כידוע בדברי רז"ל בסנהדרין מ"ב שאמרו שהוא כאילו מקביל פני השכינה ועיקר מצות הברכה הוא מן ז' ימים אחר המולד ואילך, והענין כי יש הפרש בין קדושה לברכה כי הקדושה היא העלאה ממטה למעלה שהרי קדושה ל' הבדלה וזהו ג"כ פי' קדש שאנו אומרים עליו ית' לומר שהוא מובדל מהעולמות ועם היותו מחי' אותם אינו מעורבב עמם להיות כח בגוף ח"ו אלא מובדל ומתנשא מהם ומקיף עליהם וע"י הקפה זו הוא מחי' אותם והארה בעלמא מתלבשת בהם מה שאין ערוך לעצמיותו כו' כמ"ש כ"ז במ"א, אבל הברכה ענינה המשכה ממעלה למטה כמו ענין בריכה שהוא קבוץ מהמשכת מים וגם עליו ית' אנו אומרים ברוך כלומר שאנו ממשיכים גילוי הארה ממנו ית' הקדושה ומובדלת מהעולמות שמ"מ תאיר בהם ותתגלה להם ע"י המצות וזהו פי' הקדוש ב"ה שהוא קדוש ואנו ממשיכים להיות ברוך וכמבואר בפי' מאמר האגדה בפ' הפועלים (ב"מ פ"ו א') קמיפלגי במתיבתא דרקיע קב"ה אמר טהור כו' וז"ש בזהר איהו ברוך ואיהי ברכה פי' אור אבא שהוא המקור שבו שורה הא"ס נק' ברוך ואור אימ' המקבל נק' ברכה מלשון בריכה שלשם הוא קבוץ ההמשכה מא"ס ב"ה להיות משם הארה למטה וכמו מי שרוצה להמשיך מן המעין לשדות שמתחלה עושה בריכה שיתקבץ מי המעין לתוכה ומשם הוא ממשיך בחפירות למקומות המצטרכים כפי המדה הראויה, וכמ"כ בענין הלבנה שמצותה ג"כ ב' דברים אלו קידוש החדש מתחלה ואח"כ ברכת הלבנה שהקידוש ענינו ההעלאה של המל' בקדושה העליונה דאא"ס שבחכמה ע"י סמוכים דוקא כנ"ל ואחר שנתקדשה אנו ממשיכים אותה להאיר הארה זו דאור א"ס ב"ה אלינו והיינו ע"י הברכה כי איהי ברכה וז"ש רז"ל כאלו מקבל פני שכינה כי היא שוכנת בתחתונים והוא סוד המשכת האלהות כנ"ל ולכן צ"ל אחר ז' ימים משום שבז' ימים אלו שאחר המולד קבלה ההארה מכל ז' ספי' דאור אבא ואם תרצה לידע ענינם הוא כמ"ש במ"א בענין ע' שנים שנתן אדה"ר שהוא חכמה עילאה לדוד שהוא מדת המל' שנתן לה ז' מדות שבחכמה כלולים מעשר שמהם עיקר הדבור כו', ואחר שקבלה האור הזה אנו מברכים אותה להמשיך כ"ז למטה וד"ל: ובכל הנ"ל יובן מאמר הרע"מ פ' תשא דקפ"ז ע"ב פקודא בתר דא לקדש את החדש בגין דסיהרא קדישא איהי כלה דמתקדשת ע"פ ב"ד דאיהי גבורה כו' ולבתר דאתחזי' סיהרא דיאותו לאורה מברך עלי' בא"י כו' ומובן מכל מה שהקדמנו למעלה, ואומרו פקודא בתר דא כי מתחלה ביאר שם מצות מחצית השקל ואח"כ אומרו פקודא בתר דא