סט, א

מצות קידוש החודש

לקדש חדשים (ד') שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים וגו' (שמות י"ב ב'): ובא הפי' עדות זו תהא מסורה לכם כלומר שמצוה זו אינה מסורה לכל איש ואיש כמו שבת בראשית שכל איש ימנה ששה ימים וישבות בשביעי משא"כ בקביעת החדש שלא נאמר שכשיראה כל איש ואיש ג"כ את הלבנה או ימנה ע"פ החשבון ויקבע ר"ח שא"כ לא עשה ולא כלום וחדשו אינו ר"ח והמועד שנקבע ע"פ חשבונו אינו מועד ומותר לאכול חמץ בפסח של חשבונו וכו' אבל מצוה זו לא יעשו לעולם אלא ב"ד של שלשה הסמוך בא"י והסמיכות ידוע שהוא איש מפי איש עד מרע"ה וזה שהיותינו היום מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ר"ח וזה היום יו"ט לא מפני חשבונינו נקבענו יו"ט בשום פנים אבל מפני שכך קבלנו שר' הלל הנשיא שהי' גדול בדורו ונסמך בארץ הוא קידש חדשים ועיבר שנים העתידים לבא עד שיבא אליהו וע"ז אנו סומכים היום:

א) ולהבין שרש הענין, הנה ענין קדוש החדש הוא עליית המל' הנק' חדש באור אבא שנק' קדש העליון כי קדש ל' הבדלה ולפי שבחכמה הוא התלבשות אא"ס שהוא מובדל מכל הנמצאים ואינו מערכם ומהותם כלל לכך נק' החכמה ג"כ קדש, וקידוש החדש שהחדש מתקדש ג"כ היינו עליית המל' לקבל מאור אבא. וביאור הדבר יובן עפמ"ש במ"א בפי' הפסוק והיה מדי חדש בחדשו וגו' (ישעי' ס"ו כ"ג) שנדפס בסידור בהפרש שבין שבת לר"ח שיש מעלה בר"ח מה שאינו בשבת והוא שבר"ח עולה המל' לקבל מאור אבא שלא ע"י ז"א ולכן נאמר בתמיד דר"ח ונסכו (במדבר כ"ח ט"ו) ל' זכר משא"כ בתמיד דשבת כתיב ונסכה (במדבר כ"ח י') ל' נקבה לפי שבשבת היא טפלה לו אבל בר"ח הרי מקבלת בפ"ע ממקור ההמשכה, כי הנה המל' היא דבר ה' וידוע שהדבור הוא הנק' עלמא דאתגלייא ע"ש שמגלה המדות כמו אם יאהוב אדם לזולתו יהי' דיבורו עמו דברי אהבה וחיבה ונמצא מתגלה האהבה ע"י הדבור וכן התפארות שיש בלבו יגלנה ע"י הדבור כו' ונמצא המדות הם המקורים והדבור בחי' מקבל מהם ומצד עצמו ל"ל מגרמי' כלום והנה יש עוד בחי' בדבור נעלה מזה והוא כאשר אינו בחי' מקבל כלל מהמדות כ"א שמקבל מן השכל כמו כשמדבר דברי חכמה ושכל שאין למדות שייכות לדבור זה כלל אלא השכל הוא מקורו שנובע גילויו בדבור וכמו שהשכל הוא מקור למדות כן הוא מקור לדבור והרי אז הדבור עם המדות בהשוואה א' ומקור א' לשניהן, ועד"מ זה יובן ההפרש בין ר"ח לשאר ו' ימי המעשה שנק' ימי המעשה לפי שבהם מקבלת המל' מן המדות דאצי' יום ראשון מאיר חסד דאצי' במל' יום ב' גבורה כו' ועיקר הארתם כדי לברר רפ"ח ניצוצים שנפלו בנוגה דבי"ע והוא כמו בעבודת ה' בחי' סור מרע ועשה טוב (תלים ל"ד ט"ו) שיש באדם כל היום שזהו עיקר הבירורים והוא בא מחמת רשימו מהאהבה או היראה שהיה לו בתפלה שהן המקוריים לבירור זה והם מקבלים מן השכל כו' וע"כ נק' ימי המעשה ל' תיקון, אבל ר"ח לא נק' יום