סה, ב

חסדים לנוק' ומקור החסדים הוא יסוד אבא והיינו ענין משה שהוא רועה ומפרנס האמונה שהיא הנוק' כי שרש החסדים אלו מאד נעלה ממ"ה החדש שממצחא דא"ק כמבואר במצות מילה יעו"ש והוא למעלה מסובב וממלא דאבי"ע ומשם נמשך מזון להנוק' הנק' כנ"י להיות לה כח להעלות מ"ן והוא כענין ימינו תחבקני שהדכר מחבק לנוק' ומחממה ואינה השפעה פנימית כ"א בחי' מקיף ועי"ז מתפעלת להזריע אח"כ המ"ן ואז מזריע הזכר מ"ד שפע פנימי' להוליד ולד וכמ"כ יובן למעלה שיש ב' מיני מ"ד הא' ענין אתעדל"ע לעורר את האהבה במקבלים ממל' דאצי' שיהי' למל' וחיילין דילה נשמות ומלאכים כח ועוז להיות תשוקתם באהבה נפלאה להתפשט מכלי הגבלה ולהיות עולים ונדבקים במקורא דכולא כמ"ש בזהר ע"פ למען יזמרך כבוד כו' (תלים ל' י"ג) וזהו כענין הנ"ל בפי' רעה אמונה למטה לפרנס האמונה בה' בהמשכת אא"ס לגדלה ולחזקה וכמ"כ למעלה מפרנסים לכנ"י ע"ד הנ"ל, והב' הוא מ"ד אחר המ"ן ביחוד קוב"ה ושכינתי' להוליד נשמות ומלאכים אחר העלאת מ"ן וכידוע למשכילים ואין כאן מקומו, והנה הטעם שהמשכת חצי חסד לנוק' והמזון אל האמונה הנ"ל נק' בשם מחצית השקל, יובן בביאור ענין ורעה אמונה כי הנה נת' שההמשכה שמשה ממשיך לכנ"י הוא ע"י תורה ועבודה וגמ"ח והן ג' קוין, גמ"ח חס דלית להחיות רוח שפלים ענינו למעלה המשכת שפע למל' הנק' דלית, ועבודה הן הקרבנות שהן העלא' מ"ן אשה ריח ניחוח והוא בחי' גבורות והתלהבות התשוקה ממטה למעלה, ותורה היא הממוצע שכלולה מחו"ג כמ"ש מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב') אש שחורה ע"ג אש לבנה, והנה ענין הקרבנות והעלאת מ"ן הי' ע"י שהי' אש שלמעלה יורד לקבל הקרבן וכמ"ש בזהר בענין דמות ארי' שהי' יורד לקבל הקרבן וכן הוא בעבודת ה' נאמר כארי' ישאג (הושע י"א י') והוא המשכת אהבה רבה מפני ארי' אל הימין לעורר את האהבה בכנ"י וביאור הדבר היינו מ"ש מצרף לכסף כו' (משלי י"ז ג') פי' עד"מ הכסף המעורב בסיגים בתכלית התערובות כשנותנים אותו בכור המצרף בשלהבת מתברר ומתפרדים כל החלקים שבו עד שחלק הטוב יוצא נקי בפ"ע וכל חלקי הסיגים מתפרדים ויוצאים מובדלים בפ"ע וכל שיתנו אותו בשלהבת הרבה פעמים יותר יובדל חלקי הסיגים הדקים כידוע וא"כ נמצא שמה שהי' הסיגים בערבובי' תחלה והיו נעלמים הנה ע"י השלהבת נתגלו ואז יתפרדו וכל שנשתהא הכסף בשלהבת יותר, יותר יתגלה כל חלקי הסיגים עד שגם הדק שבדקין יצא להפרד בפ"ע ולא להיות מעורב בטוב, וכמ"כ בעבודת ה' זו תפלה כי הנה הנפש הבהמיות עם הניצוץ אלקי שהן מעורבים בתכלית מטו"ר וע"י שלהבת העולה מאיליה בתפלת ש"ע מחמת שאגת ארי' דלעילא הנ"ל מתבררים כל חלקי הרע ונתגלו קלונם ואזי מתפרדים מן הטוב וזהו הטעם שאנו אומרים סלח לנו בש"ע דוקא להיות כי כל מה שהתבונן ביותר העמקות בק"ש וסדר השבחים בפסוד"ז בהתלהבות רשפי אש של מטה צעק לבם כו' יותר נתעורר למעלה אש של מעלה אהבה רבה כו' ואז גם שמים לא זכו בעיניו מאחר דלגבי עצמות המאציל כלא חשיב המשפיע עם המקבל סובב וממלא וגם למטה נתגלה כל דק שבדקי' שבתערובות טו"ר ואז נעשה חוטא גדול גם בדקות הרע ואומר סלח לנו כי חטאנו מפני שחוט השערה נדמה כהר לגבי אמיתית בעל האמת, כמשל מי שעומד לפני מלך שגם תנועה קלה בפריקת עול האימה כמרד יחשב וגם כל יגיעותיו לא יזכו בעיני המלך לפי שלגבי התנשאות המלך אין לך דבר שיספיק כו' וזהו שאמרו גבי דוקין שבעין דלדידן הוי מומא ולדידהו לא הוי מומא (גיטין נ"ו א') פי' דוקין שבעין הוא ההסתרה שבחכמה והשגה אלקית מצד חומר מחשך הגוף והסתרה זו שלא נתפס בלב סובב וממלא הוא תכלית דקות של הרע