סה, א

מתחלק לשני חצאי' חצי הא' לז"א ונמשך בג' קוין שלו שהן תורה ועבודה וגמ"ח והוא מחצית השקל הנשאר בז"א, ומחצית החסדים נמשך לכתר דנוק' והוא כדי לעשות בה התעוררות להעלאת מ"ן, וזהו המשך הפסוק עפ"י הסוד כי תשא את ראש בנ"י כלומר משה שהוא יסוד אבא מקור ה"ח הנ"ל כשירצה להגביה כתר דנוק' הנק' ראש בנ"י לעלות למעלה מעלה באצי' אזי יתנו כל בנ"י מחצית השקל שהוא מחצית הנ"ל מהחסד שבת"ת שזה הוא בחי' המשכה מלמעלה לגרום בחי' העלאה זו. וביאור הדבר יובן ע"ד מ"ש בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה (תלים ל"ז ג'), פי' רעה כמו הרועה המנהיג צאנו בשדות הוא זנם ומפרנסם תמיד כמו"כ נק' משה רעי' מהימנא שהוא הזן ומפרנס בכל דור לכנס"י הנק' אמונה כי הנה ישראל מאמינים בני מאמינים פי' שנקבע בנפשם האלקית ענין התחדשות הבריאה מאין ליש וכאילו רואים בעין השכל ממש האין השופע ומהוה שמים וארץ וכל הברואים ואיך שהם בטילים במציאות לגבי מקורם הוא חיות אלהות כמ"ש כי עמך מקור חיים וגו' (תלים ל"ו י') הם משיגים כ"ז בתכלית מצד חכמה שבנפשם האלהית ומה שנק' אמונה הוא ע"ש ההטבעה שהוטבע זה בנפשם מצד שרשם האבות הן המרכבה והם נק' אומנים לכנס"י כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כמו טבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו כמ"כ עד"מ אחדות ה' באבות הנק' אומנים הם אשר המשיכו בכללות נש"י המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק עד שהוטבע אחדות ה' בכנ"י בבחי' טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש לכך המקבלים שפע זו נק' אמונה וזהו ורעה אמונה פי' מעלת משה יתירה על האבות בזה דהיינו שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו וביאור הדבר הוא להיות כי האמונה היא בבחי' ממכ"ע וסוכ"ע לבד דהיינו איך שהוא ית' מהווה מאין ליש במדת מלכותו (כמ"ש במצוה כ"ה פ"א ב' שעל ממכ"ע נאמר מבשרי אחזה (איוב י"ט כ"ו) והאמונה היא בבחי' סוכ"ע שהוא למעלה מהחכמה ואינו מתלבש בעלמין כנשמה בגוף וכמבואר ענינו מצוה תי"ז פ"א ובאמת גם הסובב הוא הארה בעלמא ממהותו ועצמותו ית' כמבואר מענין הצמצום ומק"פ שהי' בבחי' אורו וזיוו ית' לבד ואותו האור שלמעלה מהצמצום נק' סובב ואינו בערך עצמותו הנק' מאור וכמ"ש קצת מצוה כ"ה רפ"ו) כידוע בענין יתברך שמך בפי כל חי פי' מה שבפי כל הברואים השגת אלהות אינו אלא שמך מדת מלכותו כח הפועל בנפעל (שע"ז נאמר אחזה אלוה) ובחי' סוכ"ע הוא למעלה מהשגתם לגמרי ואומרים קדוש הוי' וגם זאת בכלל האמונה תחשב שמשיגים ומאמינים איך שהוא קדוש ומובדל, אך למעלה מסובב וממלא הוא למעלה מענין האמונה כי בעצמות א"ס ב"ה אין שום תפיסא למקבלים לומר אפי' שהוא קדוש ומובדל מפני שהקדוש ומובדל היינו לשלול ענין ההתלבשות כנשמה בגוף שהוא ממלא והשלילה הזאת יתכן בבחי' האור המתפשט ממנו ב"ה שהוא הסובב שהוא קדוש ומובדל ואינו מתלבש בעלמי' ומחי' אותם בדרך נפלאה מדרך שהנשמה מחי' את הגוף כמ"ש במ"א אבל בעצמותו ומהותו גם קדוש לא יתכן לומר אלא כמ"ש אתה ה' לבדך (ישעי' ל"ז כ'), והנה מבחי' העצמות שהוא ענין לבדך נמשך משם מזון ושפע לרעות האמונה דהיינו שיהי' מושג בבחי' סובב וממלא ששם האמונה וההשגה והמשכה זו הוא ע"י משה שנק' ע"ש זה רעיא מהימנא והיינו ע"י תורה ועבודה וגמ"ח שהם ג' דברים שהעולם עומד עליהם, וז"ש כי תשא את ראש בנ"י פי' ראש בנ"י החכמה שבכנ"י והאמונה שהוטבע בנפשם מן האבות הנק' אומנים כנ"ל והתנשאות והגבהת ראש ומוחי' דכנ"י הוא ע"י משה שזן ומפרנס את האמונה בהמשכה מעצמות א"ס ב"ה כנ"ל, והוא ענין הנז"ל בפי' מחצית השקל שהוא המשכת