נה, א

מציאותם תלוי בו ית' דהיינו ע"י החיות שמאיר ומשפיע בהם מזה הם קיימים א"כ אין מהותם הנראה אלינו אמיתי כלל והעיקר הוא החיות המהוה אותו, ולפי מש"ל הנה בחי' אמת הוא כמו שהוא קמי' ית' לפני הצמצום דכולא כלא חשיבי' ולכן אמר אל יברא שכולו מלא שקרים שהעולם נראה ליש ודבר ובאמת שזה שקר כנ"ל אך מדת החסד היא אחר הצמצום שאז הוא שיתכן ההתפעלות כנ"ל אמר שכולו מלא חסדים כי האתעדל"ת תופס איזה מקום כו' וכן הוא ענין אמת שבי"ג מדות שהוא בחי' תרין תפוחי' שבשני לחיים שהוא מקום פנוי משערות והוא בחי' גילוי הא"ס שלמעלה מן הצמצומים שז"ס השערות משא"כ י"ב מדות הנשארים הם מבחי' שערות שהוא בחי' הצמצומים להיות חסד ורחום כו' וכמו שנת' במ"א באורך ע"פ אלה מסעי בנ"י כו' ויכתוב משה כו' (במדבר ל"ג א' ב') יעו"ש:

ט) והנה מעתה נבוא לבאר ג"כ הקושיא בענין שינוי רצון אצלו ית' כמו שאנו אומרי' יהי רצון מלפניך כו' שמבקשים שירצה כן שיבנה בהמ"ק שהוא שינוי ממה שמתחלה אינו רוצה ולכן נחרב בהמ"ק ועתה ירצה בו ויבנהו וכן כשמבקשי' יהי רצון שיחיה החולה ויתרפא מחליו הכוונה שישתנה רצונו ממה שמתחלה רצה לחלותו כו' ועד"ז בכל עניני התפלות שענינם הפקת רצון טוב מה', וכבר נתקשו מאד הפלסופים בזה, והנה התוי"ט באבות שם האריך בזה במ"ש הרמב"ם בדעת חז"ל ושבאמת לא כיונו חז"ל בזה ח"ו אלא דעתם כדעת רמב"ם עצמו וכמ"ש למתי אעתיר כו' (שמות ח' ה') שיש שינוי רצון, ועכ"ז אינו שינוי בעצמותו לפי שאין רצונו כרצונינו כמו שאין חכמתו כחכמתינו כי הוא היודע וכו', וביאור דבריו היינו עפמ"ש בס"י י"ס בלי מ"ה פי' בלי מהות שאינן מערך מהות כחות הנפש המושגים אלינו ועד"מ כמו בכתיבה באצבע שכותב אות אל"ף הרי תמונת האות נמשך מכח המניע שביד שממנו נשפע כל פרטי ציור האות וכל מה שימצא אחר כתיבה על הנייר היה תחלה בכח המניע שבאצבע בפרטי פרטיות ועכ"ז לא היה ממהות אותיות הכתובות על הנייר באצבע ולא מדוגמתם כלל שהרי המה גשמיים בתמונתם ובמהותם וכח המניע המהווהו וממשיכו הוא רוחני כו' ועד"ז יובן איך שמחכמה דאצי' נמשך להוות מהות שכל האדם הוא כמ"כ שאין השכל הנפעל מערך מהות החכמה דאצי' כמו שלא יש אות גשמי בכח המניע שבאצבע ולכך נקראי' הספי' בלי מה כלומר בלי מהות הנפעל מהם פי' שמהות הנפעל מהותו הוא שהוא כח ומקור השכל אבל ספי' חכמה עצמה אינה ממהות זה כלל ועד"ז הרצון שלו ית' אינו ממהות רצון שלנו ולכן לא יקשה עלינו כלל משינוי הרצון שגורם שינוי בו ית' כי זה אינו אלא ברצון שלנו, אבל אחר שאין רצונו ית' ממין הרצון אשר לנו ונעלם תכלית ההעלם לפי שהוא ורצונו א' וכמו שעצמותו נעלם תכלית ההעלם כך רצונו נעלם מהשיג מהו לכן נדע שאין הרצון ההוא פועל בו שינוי ואין להביא ראיה מרצון שלנו על רצונו כי אין ביניהם שום דמיון כלל, וזה שאמר הנביא כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו' (ישעי' נ"ה ח'), אלו הם ביאור דברי הרמב"ם ז"ל והנמשכים אחריו בהתרת קושי' ענין שינוי הרצון והוא ע"ד מ"ש לעיל פ"ז דברי הפלסופים בענין התוארים שהם שוללים שכמ"כ נאמר בענין הרצון שלא נאמר בו שהוא פועל ברצון אלא כדי שנבין ממנו שאינו פועל על צד החיוב בלי כוונה ורצון ח"ו, ולפיכך הרצון ההוא אינו מחדש בו שינוי כו'. וכ"ז הוא לשיטתו לעיל פ"ג שהרצון והידיעה הוא עצמותו אבל לפי משנת"ל שהם רק כלים ומהו"ע ית' מרומם ומתנשא מהם ואינו בגדר תוארים אלו א"כ יובן קושי' זו בפשיטות, והוא כי גם שבזה דבריו נכונים בענין שהרצון והחכמה שלמעלה נק' בלי מ"ה שאינן ממהות חכמה ורצון שבנפש כנ"ל מ"מ לגבי עצמותו נק' כלים או לבושים