נד, ב

הרחבה שאין הבן בערך שיחול עליו ההתפעלות אלא שנראה להבן כאילו מתפעל, ותאמר שכמ"כ למעלה אין להספירות שהם המדות הנ"ל מציאות כלל אלא שנראה אלינו כן, אמנם הענין שאינו כן מפני כי לא מחשבותיו מחשבותינו ולא דרכיו דרכינו שכאשר ידמה האדם בשכלו להוות איזו מציאות שיהיה הנה מחשבתו לא תפעיל והיה כלא היה עד יפעל ויצא לפועל ע"י כלי המעשה ואין כן מחשבותיו ית' כי כאשר עולה ברצונו ומחשבתו להוות ולהאציל הרי די כח מחשבתו ית' להוות ולהפעל האצילות הלז, ונמצא כי כאשר שיערה דעתו ית' לצמצם אורו ולהאיר בבחי' צמצום עד להיות מזה בחי' חב"ד והתפעלות המדות כנ"ל הנה באמת הי' כן ונתהוו מציאות הלז והי' להם מציאות ובערך זה אין המשל הנ"ל מהאב לבן דומה לנמשל שבמשל אין להצמצום מציאות כלל כי אין ביכולת שכל האדם להוות דבר מה משא"כ למעלה כי לא מחשבותיו מחשבותינו כנ"ל, והנה ע"פ בחי' אור שבא לאחר הצמצום הוא שבא ונמשך כל ההשפעות בהעולמות וכמאמר אלי' לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין ושוב לא יקשה הקושי' הנ"ל מפני מה יתפעל כי ההנהגה היא ע"י ההארה שאחר הצמצום ושם ראוי ויתכן להיות ההתפעלות מאתעדל"ת כנ"ל. ומה שאמרנו שהצמצום יש לו מציאות לא קשה לענין המאמר דכולא קמי' כלא חשיב דמשמע שהוא כאין ואפס ממש וכמו שנת' בלק"א ח"ב (פ"ו) כי אין הכוונה בפי' כלא שאין להם מציאות כלל דזהו לא ממש ולא כלא בכ"ף הדמיון וזה הי' קודם שנברא העולם ועוד דהא פי' כולא קמי' כלא חשיבי' קאי על עוה"ז הגשמי והרי אנו רואים שיש דומם צומח חי ומדבר אבנים ובתים ועפר כו' ואיך הוא לא ממש, אלא פי' כלא היינו שאינו עולה בשם בפ"ע כזיו השמש כשהוא בגוף הכדור השמש שאינו עולה בשם בפ"ע כלל להתראות ליש כמו שהוא נראה לעינינו בעוה"ז שאין שם כדור השמש אלא שם לא נראה רק כדור השמש מפני שהזיו בטל במציאות, ואין הכוונה שאינו נמצא שם כלל שזה אינו כי ודאי נמצא שם ביתר שאת אלא שבטל וזהו פי' כלא, שכמ"כ הם ענין כל העולמות לאחר בריאתם שיש להם מציאות אלא שקמי' הוא כלא כביטול הזיו כנ"ל ולא לא ממש וד"ל: והנה נתבאר ישוב קושי' השני' בפן האחד שפירשנו אותה והוא איך יכול להיות ההתפעלות שממי יתפעל כי יכול ויכול הוא. ועדיין יש מקום לפרש הקושי' זו בפן אחר והוא כי למה יהי' מצמצם עצמו להתפעל והטוב טוב הי' אם הי' מנהיג העולם ע"י אורו הגדול שלמעלה מהארה מצומצמת להטיב לכל, אך באמת אין מזה קושיא כלל כי כבר הקדמנו לעיל פ"ו שאם לא הצמצום לא היו מתהוים כלל העולמות כמו שהם בע"ג וכמו שהצמצום מוכרח לצורך התהוותם כך לצורך ההנהגה בו, ועוד שאל"כ לא היו מגיעים להתכלית וקבלת הגמול ע"י עסקם בתורה ומצות מאחר שלא הי' עונש כלל וכמ"ש בזהר פ' קרח דקע"ח ב' הוא דא עתיקא אלמלא דינא לא אשתכח בעלמא לא הוו ידעי בני נשא מהימנותא עילאה ולא ישתדלון באורייתא ולא יקיימון פקודי אורייתא, ועד"ז ארז"ל טוב זה מלאך חיים מאד זה מ"ה (בראשית רבה פ"ט ע"ש) וכידוע ואין להאריך בדברים הגלוים וידועים בדברי רז"ל: והנה עפ"י משנת"ל יובן היטב המדרש אמת אמר אל יברא שכולו מלא שקרים חסד אומר יברא שכולו מלא חסדים הה"ד עולם חסד יבנה (בראשית רבה פ"ח ע"ש), וצ"ל וכי החסד שהוא ממדותיו ית' אינו אמת ולא יאמר היפוך מן האמת, וכצ"ל ענין מדת אמת שבי"ג מדה"ר מה ענינה וכי כולהו אינן אמיתיים ח"ו, אך הענין כי כבר האריכו בספרים שפי' מלת אמת לא יאמר אלא עליו ית' לבד כמ"ש וה' אלקים אמת (ירמי' י' י') מפני שהוא ית' מחוייב המציאות שמציאותו מעצמותו והיה הוה ויהי' משא"כ בכל הנמצאים שאין להם מציאות מצד עצמן אלא