נ, א (מהדו"ב)

ועצמותו ממש הרי ידיעה זו פעולה ממש היא כמו שבריאת הנברא היא פעולה, ופעולה זו נעשי' ע"י כלי' הנ"ל ובזה צדקו דברי הגאון הנ"ל דהיינו מ"ש שהידיעה אינה עצמותו, אך לפי שמ"מ היא בחי' אלקות א"כ בזה צדקו דברי הרמב"ם בהפלגת מהות הידיעה ג"כ באמרו שהיא מתייחדת עמו ור"ל עם הארתו המתלבשת בה כמשי"ת אי"ה, שהוא היודע והוא הדיעה וגם שבידיעת עצמו יודע כל הנבראי' ושניהם דברי אלקי' חיים, דברי הגאון הנ"ל צדקו בביאורו ענין מהותו ית' שאין נופל בו גם גדר מוגבל כמו שכל אלא הוי' פשוטה נעלם מאתנו הצטייר מהותו רק בבחי' אמונת אומן שיש מצוי זה, ודברי הרמב"ם צדקו שהיחוד שביאר הוא, הוא ענין התלבשותו בכלים דאצילות שהן אלקות כנ"ל:

ה) אך עדיין צריך הענין ביאור, כי יש להבין ענין הכלים הנ"ל איך יתכן שהם אלקות ממש ושאעפ"כ אינן בערך מהותו ועצמותו ית' עד שכאשר נעריך המהות שלהם לגבי מהו"ע ית' הוא ממש כיחס העשי' גופנית הנברא מאין ליש אצלו ית' ששניהם רחוקי' ממנו ית' בהשואה א' ממש, וא"כ איך יתכן שיהיו בחי' אלקות ממש, שזה דבר שאינו מתיישב לכאורה בשכל האדם, גם צריך להבין עוד ענין א', והוא כי התבאר לעיל שהם נקראי' כלים והוא ית' פועל על ידן ע"י החסד הוא מתחסד וע"י הגבורה הוא מתגבר כמ"ש ריבה ריבנו כי אל גואל חזק אתה כו' וסיבת כל שינויי ההשפעות בא מחמת הכלים שהם כלים מכלים שונים מן החסד יומשכו המים והאור וכדומה וכן בעשבים ופירות המתוקים ומן הגבורות יומשכו הרקיע ובעשבים ופירות חמוצים ומרים וכיוצא בכל המדות, והרי מובן למשכיל היטב ומבואר ג"כ לעיל פ"ד שאין הכונה שהכלים פועלים בעצמן ח"ו כפי שנראה משטחיות לשון מקובל א' הביאו הרמ"ק שם פ"א משל למלך שצוה לא' מעבדיו כשתראה איש מהיר במלאכתו העניק תעניק לו מגרנך ומיקבך ולא' צוה כשתראה איש עצל הכה תכה אותו והנה המלך אינו מרע ואינו מטיב לא' מהם אלא הכל במצותו כך הוא ית' משפיע אל המדות לפעול פעולתם והוא אינו משנה את פעולותיו עכ"ל, וכ' עליו הרמ"ק שם פ"ג לפי דעתו שהשכר והעונש נמשך מהמדות כי באלקות לא יצדק לא דין ולא רחמים כו' א"כ נמצא לפ"ז שהמדות הם המשכירות ומענישות לפי טבעם שהטביע בהם המאציל א"כ לפ"ד זה עזב ה' את הארץ ביד המדות וכו' ודברים אלו הם סתירת האמונה ח"ו ולא קיומה וברור לנו כי המקובל הנ"ל מן השקועים באמונה כי נודע אל כל רואי ספריו חסידותו ויושרו כו' אלא שקצרו יד לשונו בהעתקתו אל הקולמוס עכ"ל, אלא ודאי פי' הענין שהוא ית' פועל הכל ע"י הכלים הנ"ל וכמ"ש הרמ"ק שם פ"ד שהספי' הם עצמות וכלים ואור העצמות הפשוט מתלבש בכלים הללו ופועל על ידן ונמצא הפעולה היא באמת מחמת העצמות ולו מתייחסת רק שסיבת הגבלת הפעולה וסיבת ההשתנות בא מחמת הכלי ולה מתייחס והביא משל לזה מחיות הנפש המתלבשת באיברי הגוף שהיא ג"כ פשוטה בערך הרכבת הגוף והנה החיות המתפשט בעין נעשה בו תמונת כח הראיה ובחיות שברגל נעשה תמונת כח ההילוך ואז פעולתם שונות זה לראות וזה להלוך וסיבת השינוי בא מחמת