כה, ב

מצות הקרבת וספירת העומר

להקריב העומר ביום שני של פסח שנאמר והניף את העומר לפני ה' לרצונכם ממחרת השבת (ויקרא כ"ג י"א). לספור כל אחד שבעה שבועות שנאמר וספרתם לכם (ויקרא כ"ג ט"ו). (ש"ב ש"ו): הנה העומר הי' בא משעורים שנק' מאכל בהמה בגמ' (פסחים ג' ב') וסודו מבואר בארוכה בפע"ח שער המצות (שער ספה"ע ספ"ו) ובטעמי מצות פ' אמור נת' תמצית הענין כי שערה ב"פ מנצפ"ך עם האותיות ע"ש ולהיות כי המל' בפסח בקטנות (ר"ל אחר יום ראשון שמסתלקים כל המוחי' שנמשכו בליל ראשון כמ"ש לעיל במצות אכילת מצה) ואין לה רק הה"ג ע"כ מקריבים שעורים בו ביום, והנה ע"י הקרבת קרבן העומר נמשכו אלו הה"ג בבחי' פנימי' ואח"כ ניתן לנו מצות ספירת העומר לומר היום יום אחד לעומר עד מ"ט ימים שעי"ז נמשכו בחי' המקיפים כי מהבל הדבור נעשה אור מקיף כידוע וכללות הכוונה בספה"ע הוא להגדיל ז"א (ונוקבא) במ"ט ימי הספירה לאט לאט כל מה שהגדיל בליל פסח שאז הוצרך לכך לשעה בלבד לפי שהיו הקליפות יונקים מה"ח וה"ג שבדעת שז"ס מתבוססת בדמיך (יחזקאל ט"ז ו') ואח"כ ע"י הספירה נבלעים הדמים בפנימיותו וז"ס א' דאהי' עם הדם שנעשה אד"ם דז"א ולכן מן זש"פ עד שבועות מ"ד ימים כמנין דם כי דם נעכר ונעשה חלב וכמבואר פרטות סדר כניסת ה"ח וה"ג הנ"ל בזו"נ ופרטות סדר כניסת המוחי' שם בפע"ח עד שבשבועות נגמרו כניסתם אז מקריבים שתי הלחם להיות אומן את היונק בלחמה של תורה כו': וביאור כל זה, הנה מבואר בזהר בלק (קפ"ח ב') ע"פ והי' באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' (במדבר ט"ו י"ט) האי קרא על עומר התנופה אתמר וכי לחם הארץ שעורה איהו (פי' שהמל' לחמה העיקרי הם ה"ח שמכוננים אותה בסוד והוכן בחסד כסא (ישעי' ט"ז ה') ואם כן היכי קרי לשעורה שהיא ה"ג לחם הארץ) לאו הכי ואנן שעורה מקרבינן בגין דשעורה קדמאה לשאר נהמא דעלמא שעורה איהו שעור ה' דהא אתר ידיעא הוא בשיעורא דה"א (שר"ל שהגבורות מהם נבנית תחלה ואח"כ החסדים ולכך קוראם לחם הארץ וז"ס שיעור ה' ה"ג ומהם נבנית המלכות ה') עכ"ל הזהר והמק"מ שם. ולהבין כ"ז ענין שיעור ה' שהוא ענין בנין המל' מהגבורות, יש להקדים מ"ש במרכבת יחזקאל ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה (יחזקאל א' י"א) פי' כנפיהם הוא דחילו ורחימו של המלאכים שהם כמשל הכנפים בעוף שבהם ועל ידם מעופפים כלפי מעלה ופורחים למחוז חפצם ותשוקתם כן המלאכים שנק' עופות כמ"ש רז"ל ועוף זה מיכאל יעופף זה גבריאל (זח"ג כ"ו ב') המה פורחים באור אהבת תשוקתם או ביראתם להסתלק למעלה ליכלל במקורם וז"ס בוערות כמראה הלפידים (יחזקאל א' י"ג) שהוא רשפי אש של התשוקה שעולה כשלהבת למעלה, ובחי' זו של כנפיהם הם פרודות ומחולקות זו מזו זה עובד באהבה וזה ביראה כמו פני ארי' שבמרכבה הוא אל הימין שעפיפתו והסתלקותו ליכלל במקורו הוא בבחי' אהבה וז"ס כארי' ישאג (הושע י"א י') והוא מחנה מיכאל, ופני שור מהשמאל שעבודתו בבחי' יראה שור גועה מחנה גבריאל ופני נשר הוא מלאכים שעבודתם