ד, ב

יובן שבחי' האור והחיות הנמשך מא"ס ב"ה בי"ס הוא רק הארה וזיו בלבד ולא יתכן לומר בחי' יחוד וזיווג ח"ו רק אחר התלבשות ההארה בכלים די"ס אז יתכן בחי' הזיווג בכלים די"ס ע"י האור אשר בתוכן ובכלל ידוע דפעמים כתיב כמראה אדם (יחזקאל א' כ"ו) מראה דמות כבוד ה' (יחזקאל א' כ"ח) ופעם כתיב כי לא אדם הוא כו' (שמואל א' ט"ו כ"ט) ובבחי' ע"ס דאורות וכלים שם נק' אדם ויתכן בחי' הזיווג, משא"כ למעלה כשהאורות מופשטים מכלים שנאמר כי לא אדם הוא כו' והנה בחי' האור והעצמות די"ס דכלים הרי הוא הארת א"ס ב"ה שנאמר בו כי לא אדם אלא שמתלבש בע"ס הנק' אדם וז"ס אורות וכלים וסוד התלבשות אוא"ס בי"ס כדאי' בת"ז דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד, וכשאמרנו ששרש הנשמות מי"ס הנק' אדם הנה הענין שיש בהם ג"כ ב' הבחי' מצד בחי' פנימי' הכלים והתלבשות אוא"ס ב"ה שבהן שזהו החיות הפשוט שמחי' הנשמה וכמשנ"ת אצלינו בענין מצות עבודה ות"ת כו' וע"כ יש בהן ג"כ כח ההולדה והזיווג משא"כ במלאכים שנמשכים מחיצוניו' הכלים כנ"ל, וזהו ענין שרש מצות הזיווג והעונה ועונת ת"ח מליל שבת לליל שבת כי אז הוא יחוד היותר מעולה דהיינו יחוד ישראל ורחל שהוא בחי' תכלית גילוי א"ס ב"ה בעולמות כי בחי' ז"א הנק' ישראל הוא סוף עולמות הא"ס ונוק' היא מקור הנבראים והיחוד בהן הוא גלוי א"ס בנבראים שז"ס שני כרובים כו' ואז נמשכים הנשמות היותר מעולות: ואמנם באמת עיקר מ"ש רז"ל מצות צריכות כוונה (ברכות י"ג א') היינו לכוין שכך ציוהו בורא עולם וידע שמקיים במעשה זו מצותו ורצונו העליון ב"ה אשר רצון זה הוא מקור החיים והוא א"ס כו' הגם שאינו יודע מהו המכוין בזה כי לא מחשבותי מחשבותיכם ומה שמובן קצת ענינו ע"ד הנ"ל הוא באמת רמז וכטיפה מאוקיינוס בלבד ויותר מזה כי אין ערוך ממש שהרי אין האדם בעל חומר משיג רוחני' והרי מרע"ה זה ג' אלפים שנה בג"ע וכל שעה הוא הולך מחיל* בעומק ההשגה בטעמי המצות ועכ"ז נאמר עליו לכל תכלה ראיתי קץ והמצוה עצמה רחבה מאד (תלים קי"ט צ"ו) כי יש בה עילוי אחר עילוי כו' רק אעפ"כ מה טוב ומה נעים גם קצת ומקצת דמקצת ושמץ מיני' המובן וכי נחמד הוא להשכיל, וידע שהעיקר הוא קיום רצונו ית' שבו כמוס טעמו וחכמתו ית' וישמח ויגיל מזה כעל כל הון:

ועיין בזהר פ' ויקרא דף ז' ע"א ואימתי איקרי בר נש שלים בשעתא דאזדווג בבת זוגי' כו' ויפיק מיניה ומנוקבי' בן ובת, וכדין הוא ב"נ שלים כגוונא דלעילא ואשלים הוא לתתא כגוונא דשמא קדישא עילאה וע' הפירוש במק"מ שם:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.