51

הוא בדרך מיעוט, וצמצום הראשון הנה אופן צמצומו שהוא בדרך סילוק, אבל בכוונת הגילוי כולם שוה, וטעם הדבר מה שהצמצום הראשון הוא באופן כזה שהוא בדרך סילוק לגמרי דאור הראשון הוא מפני מעלת האור דאוא"ס שלפה"צ שהוא חלוק בענינו מהאורות דאוא"ס שלאחה"צ, דהנה אחר הצמצום הנה המדרי' העליונה שהיא שייכה להמדרי' התחתונה הרי יש לה גם ערך אל המדרי' התחתונה וא"כ ענין הצמצום הוא רק למעט שיהי' נמשך רק למקום הראוי אבל באורות דאוא"ס שלפה"צ הנה גם המדרי' העליונה שהיא שייכה אל התחתונה, וכמו התפשטות האור דאוא"ס שלפני הצמצום (שהוא ו"ה דש' הוי' דאתה הוא הוי' לבדך) שהוא האור השייך אל העולמות אבל אינו בערך המדרי' התחתונה ולזאת צ"ל הצמצום בדרך סילוק, אבל כוונתו הוא בשביל הגילוי, ולכן על ידו נתגלה האור השייך אל העולמות, ואחר הצמצום נמשך גילוי אור הקו שאינו כמהות אור הראשון, והגם שאינו אור אחר שהרי גילוי הקו הוא ע"י הקירוב דאוא"ס שחזר והאיר, ומ"מ הרי הכל הוא ע"י הצמצום, דהנה אי' בע"ח דאחר הצמצום חזר והאיר היינו דהאיר האור הראשון והמשל בזה כמו הרב שצריך להשפיע שכל לתלמידו, הנה התלמיד אינו בערך כלל אל הרב, וצריך הרב להעלים אור שכלו העצמי לגמרי כאלו לא השכיל שכל כלל, ואח"כ הנה לצורך ההשפעה צריך להשיג אור שכל, והיינו שבא לכלל שכלו הקדום ואז נמצא אצלו אור שכל השייך אל המקבל היינו מה שלפ"ע המקבל, ומקשינן בזה דמאחר שלצורך ההשפעה צריך להמשיך שכלו הקדום א"כ מהו התועלת של הצמצום, ומתרצינן דבזה שסילוק וצמצום אור שכלו העצמי נתגלה חיצוני' האור שכל שיש לו שייכות אל המקבל, וגם זה הוא אצלו כמרחף על מוחו בלבד, ועומק נקודת ענין זה הוא דע"י הנחת המשפיע שמניח א"ע לסלק אור שכלו העצמי הנה עי"ז מתגלה חיצוני' אור שכלו ונמשך בזה עצם עצמותו ממש, וכמו"כ הוא באור הקו שהוא המשכה מפנימי' האוא"ס הבל"ג, וזהו חזר והאיר שהאיר אור הראשון, אבל מ"מ הוא בא ע"י צמצום ורשימו לכן הנה המשכת הקו נק' בשם מזל וכמא' הזהר האי חוטא יקירא קדישא כו' אקרי מזל דהיינו המשכה בבחי' שערות דהשערות יונקים מהמוח אבל ע"י הפסק עצם הגלגלת, ולכן גילוי הקו נק' בחי' יש מאין כמ"ש בלק"ת ד"ה תקעו הב'.

קיצור. צמצום הראשון בבחי' סילוק, צמצומים דסדר השתל' בבחי' מיעוט, כולם כונתם בשביל הגילוי, הקו הוא מה שחזר והאיר אור הראשון אבל בא ע"י הצמצום.