16

יש בו תוקף הממשלה וההתנשאות, ומ"מ הוא בא בבחי' כח נבדל מהנפש, (דכן הוא בכל דבר שבא מן העצמי ה"ז בא בבחי' כח נבדל דוקא) ולכן המדות שהן בבחי' גילוי מהנפש הרי ההתגלות שלהם הוא ג"כ בבחי' קירוב ובבחי' גילוי או"פ, ומדת המל' שהוא בחי' כח נבדל ה"ז בא בבחי' ריחוק שבבחי' מקיף לבד, ולכן נק' המל' בשם עטרה דעיקר ענין המלוכה הוא הכתר מל' והיינו כעטרה המקפת על הראש בבחי' מקיף לבד, ולכן הנה בהתפשטות המדות יש ג"כ הפרש בין מדת המל' לשארי המדות דכל המדות הנה התפשטותן הוא דוקא על הקרוב יותר דכל שהוא קרוב יותר הנה יותר מתפשט עליו וכמו מדת החסד דאינה דומה התפשטותה על הרחוק ממנה או על הקרוב אליו כמו בנו דכן הוא בהשפעה גשמיות והשפעה רוחניות בדברי אהבה וחבה וכן בהשפעת השכל דכל הקרוב אליו תתפשט יותר משא"כ מדת המלוכה שהוא על עבדי' ורחוקים דוקא ועל הקרובים גם אם יהי' במספר מרובה אינו שייך ענין המלוכה, והדוגמא מזה יובן למע' דהתהוות העולמות לא הי' אפ"ל מהמדות עליונות שהן בבחי' גילוי ובבחי' קירוב כ"א מבחי' מל' שבא בבחי' נבדל, גם בחי' התנשאות שהו"ע המלך המרומם לבדו, ה"ז ג"כ בבחי' כח נבדל מן העצמו' כבי' ובא בחי' ריחוק בבחי' מקיף לבד ולכן התהוות העולמות הוא מבחי' מל' דוקא.

קיצור. יבאר דהתהוות בי"ע הוא מבחי' מל' ולא משארי מדות עליונות שהם בקירוב ובגילוי, וע"ד כחות הנפש שהם גילוים מהנפש, אבל כח ההתנשאות ומדת המלוכה הוא כח נבדל בנפש ולכן הם חלוקים א) בהעלם שלהם, העלם שישנו במציאות ואינו במציאות, ב) בההתגלות שלהם דהכחות גילוים, ומדת המלוכה כח נבדל, ג) בההתפשטות שלהם על קרובים ורחוקים ונבדלים, ולכן ההתהוות ע"י בחי' מל'.

יג) אמנם צ"ל והלא כתי' בראשית ברא אלקים וראשית הוא בחי' חכ' הרי דההתהוות היא מבחי' חכ' וכמו שת"י בראשית בחוכמתא ברא כו' וכתי' כולם בחכ' עשית וגו' ובת"א אי' בראשית בקדמין הרי ההתהוות הוא בבחי' כתר שנק' קדם ואיך הוא ההתהוות מבחי' מל' דוקא, אך הענין הוא, דהנה ידוע דאצי' הוא בחי' ממוצע בין אוא"ס המאציל אל הנבראים, דתכלית הכוונה דאוא"ס הוא התהוות בי"ע, שהרי הכוונה בהתהוות העולמות הוא להיות לו ית' דירה בתחתונים, דתנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי כו' ושיהי'