176

מקור האור, ותו' היא אור, דאור הוא רק גילוי העצם בלבד וא"כ מה"ע דהעוסק בתורה המאור שבה מחזירו למוטב, אך הענין הוא שהם ב' מדרי' שבתורה דאור הוא גליא שבתורה, ומאור הוא פנימית התורה המעורר את העבודה שבלב, דהנה בתורה יש ג' מדרי' לחם יין ושמן, דלחם הוא גליא שבתורה ויין הוא פנימית התורה, וכמאמר נכנס יין יצא סוד והיינו התגלות האהבה מסותרת בעבודה שבלב הבאה ע"י לימוד פנימיות התורה, דבאמת הלא כאו"א מישראל מחויב הוא לעבוד את הוי' מתוך ידיעה והכרה וכמ"ש דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם שצ"ל ידיעה והשגה באלקות ואז העבודה שבלב בהתעוררות אהוי"ר היא אמיתית וכתיב וידעת היום והשבת אל לבבך דההשבה אל הלב באוי"ר הוא ע"י הדעת דוקא והיינו הלימוד דפנימיות התורה שנק' יין ואז יוצא סוד שהיא האהבה המסותרת בעבודה שבלב בתפלה ואשר אז הנה אור התפלה מאירה לו על כל היום להיות הנהגותיו ועשיותיו בכל הענינים הגשמים כפי ההתעוררות וההחלטות טובות שבתפלה ושמן הוא עוד למעלה מכל המשקין, דיין הוא פנימי' התורה רזין דאורייתא אבל מ"מ באים לידי גילוי אבל שמן הוא עוד למעלה מזה, והם בחי' רזין דרזין בחי' ח"ס והו"ע הדעת שבנפש לידע ולהכיר את הא"ס שלא נודע בידיעה והשגה כלל כ"א בהנחת הנפש, בא אידן לייגט זעך אפ דער ענין מצד ההתקשרות של עצם הנשמה בעצמות א"ס ב"ה.

קיצור. יבאר ביתרון מעלת משה על אהרן דאהרן מעלה הנרות ובעיקר רק פרטי המדריגות שבעובדי הוי' אבל משה מקשר ומחבר כללות ישראל גם הפשוטים, לחם גליא שבתורה ונק' אור, יין פנימי' התורה והוא העצמות שבאור, שמן רזין דרזין, ויבאר דכאו"א מחוייב ליגע עצמו בידיעת אלקות בהשגה.

יא) וביאור ענין זה הוא דהנה ידוע דההתקשרות עצמי של הנשמה באלקות ה"ה בכל ישראל בשוה, דהנה זה מה שיש חילוקי מדרי' בנש"י הוא רק בגילוים אבל בהעצמית שבנשמה ה"ה כולן שוין וכמ"ש כי חלק הוי' עמו, וידוע דעם היא מדרי' היותר תחתונה ומ"מ נק' ג"כ חלק הוי' וכנ"ל שהוא חלק מן העצם