49

והילוך וכה"ג הכל הוא מהנפש שהרי בצאת הנפש מהגוף אינו משכיל ואינו רואה ואינו שומע ואינו משיג ושב והי' לעפר, א"כ הרי בלתי ספק הוא שיש בו נפש המחי' והוא מרגיש את החיות ומ"מ הרי מהות הנפש אינו יודע כלל, וגם הכחות הרי אין אנו יודעים מהותם וכ"ש עצם מהות הנפש שאינו יודע כלל, שהרי בעצם הנפש אינו שייך התחלקות כחות, דעצם אינו מתחלק, ולכן במ"ת שעכדו"ד פרחה נשמתן והיינו שהי' התגלות עצם הנשמה הי' רואים את הנשמע ושומעים את הנראה, והיינו מפני שהעצם הוא למע' מהגבלות ראי' ושמיעה ולכן כח הראי' עשה פעולת כח השמיעה וכח השמיעה פעולת כח הראי', והגם שמזה עצמו יש מקום לומר דמ"מ יש בחי' הכחות דראי' ושמיעה גם בעצם הנפש דאל"כ בהתגלות עצם הנפש לא הי' צ"ל ראי' ושמיעה כלל אך האמת הוא דהכחות ראי' ושמיעה לא יש בעצם הנפש ומ"ש רואים את הנשמע כו', זהו בהכחות גלוים ומפני שהאיר בהם עצם הנפש החליפו פעולתם מצד פשיטות הנפש ודבר זה למדנו מהא דמבוא' בביאור הענין דמי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק, שמן וחומץ הם הצירופי אותיו' של הנבראים דשמן וחומץ המהוום ומחי' אותם והם האותיו' דעש"מ שבהם מתלבש הכח האלקי להוותם ולהחיותם דכ"ז כמו שהאין האלקי הוא בהתלבשות, אבל מפני פשיטת האין האלקי הוא חילוף הצירופי', וכמו"כ מפני פשיטת הנפש שהאיר בהכחות החליפו פעולתם, דהאמת הוא שהכחות כלולים בעצם הנפש רק ששם הם לא בבחי' מציאות כלל ולא בבחי' התחלקו' כלל, הרי דעצם הנפש לא נודע לנו כלל איך ומה הוא, וגם הכחות שנודע לנו איך ומה הם ה"ז רק שנודע מציאותם ולא מהותם, דהנה יש ב' ענינים מהות ומציאו' ובכ"א מהם יש ב' עניני' אלו מהות המהות ומציאות המהות מהות המציאות ומציאות המציאות, והנה ידיעתנו בהנפש הוא רק ידיעת מציאות המציאות כלומר שאנחנו יודעים איזה מציאות (הם הכחות) שמהמציאות ההוא אנו יודעים שיש עוד איזה מציאות והוא הנפש הרי ידיעתינו דהנפש הוא רק מציאות המציאות בלבד דלזאת הנה מה שאנו יודעים בהנפש הוא רק ענין הכחות בלבד שבאמת הנה בהנפש ישנם עוד ענינים ואין אתנו יודע עד מה, מה שהנפש מכיל בקרבו, והוא לפי שידיעתנו בהנפש הוא בהמציאות דמציאות בלבד וידיעתינו בהכחות הוא במהות המציאות, ואינו ידיעה במהותם ממש, כ"א בהמהות של