15

לפי שהן בבחי' קירוב, וכמא' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירן, וכמו עד"מ בכחות הנפש שהן גילוים מהנפש וכמו מדת החסד הוא בחי' גילוי מהנפש שהנפש מתגלה במדה זו וכמו"כ במדת הגבו' והת"ת, וכן הוא בכח השכל שכולם הם גילוים ממש מהנפש והנפש מתגלה בכחות אלו בכל כח וכח לפי ענינו שמשכיל בכח השכל ומתחסד בכח החסד, ולכן נק' בשם תקונין שהנפש מתתקנת בהן היינו שמתקשטת ומתייפה בהם שהו"ע הגילוי, אבל מדת המלוכה וההתנשאות אין זה גילוי מהנפש כ"א בא בבחי' כח נבדל מהנפש דגם התנשאות עצמי הוא בחי' כח נבדל, ולכן כל הכחות הם עילוי בנפש והיינו דהתפשטות הכח ופעולתו גורם עילוי ורוממות בהנפש וכמו שרואים במוחש דמי שהוא מרבה במדת הטוב והחסד נעשה מזה עילוי ורוממות בנפש או מי שהוא עוסק הרבה במושכלות מתרומם ומתעלה נפשו בזה, מה שמדת המלוכה אינה ניכרת בה עילוי זה, וטעם הדבר הוא לפי שכל הכחות הן התגלות מן הנפש לכן הנה התפשטות הכחות פועל וגורם עילוי משא"כ במדת המלוכה, אך זהו הגילוים מן הנפש אבל בעצם הנפש הנה מדת המלוכה מושרשת בעצם הנפש יותר מכל הכחות דכל הכחות הרי ישנם גם בהעלם השייך אל הגילוי שהוא העלם שישנו במציאות משא"כ במדת המלוכה וכח ההתנשאות שגם בההעלם הוא עמוק יותר, היינו העלם שאינו בהמציאות דמציאות הגלוי, וזהו דמדת המלוכה הוא מצד עילוי הנפש בעצם שהוא במע' מדרי' מובדלה בעצם ולכן יש בו מדת הממשלה וההתנשאות, וכמו האדם דוקא יש בו מדת המלוכה וכח ההתנשאות נוסף על טבע הממשלה שיש בו וכמ"ש ורדו בדגת הים וגו' דגם טבע הממשלה הוא בטבע האדם דוקא ולא נמצא טבע זאת בבע"ח דהבע"ח הוא רק מה שיש בהם ענין הגבו' והטורף ודורס, שבזה מטילים אימתם ופחדם על החלשים מהם אבל אינו ענין של ממשלה ורדי' משא"כ האדם שיש בו טבע הרדי' וחכ' של ממשלה ונוסף לזה יש בו הענין דמדת המלוכה וכח ההתנשאות דזהו מפני עצם מעלת האדם דבו דוקא הרי יש מדה וכח זה, אמנם זהו בהנפש בעצם מפני מעלתה יש בה מדת וכח המלוכה וההתנשאות אבל יכול להיות אשר לעולם לא תתגלה בו, והיינו דלהיות דמדת המלוכה הוא בהעלם עמוק כנ"ל הרי יכול להיות שלא תתגלה, וכאשר הוא מתגלה הוא מצד מעלת הנפש שהוא מרומם בעצם ומשו"ה