69

ניט מיט א הסכם בלבד), והוא דוקא כאשר מייגע כלי מוחו על כל דבר מושכל לבוא לעומק אמתתו דוקא, דע"י יגיעה זה הנה מעורר כלי שכלו דכלי המוח וכלי השכל הם ב' ענינים, דכלי המוח הם הדקות והרוחני' שבחומר המוח והיינו הקר ולח דמוח החכ' והחם ויבש דחומר מוח הבינה וכלי השכל הם מה שהכח דחכ' הוא נקודה ודביקות, וכח הבינה התרחבות והתפשטות, וע"י ההתעוררות דכלי שכלו ביגיעה עצומה הנה אז דוקא יגיע לההעלם העצמי, דהנה כח המשכיל ה"ה ג"כ נמשך מכח ההיולי העצמי אלא שזהו רק מה שנמשך ונמצא, אבל לא מה שהוא עצמו נמשך, אבל בכדי להיות התגלות הכח ההיולי העצמי זהו ע"י העמל ויגיעה דוקא, וכמו הוצאת האש מצור החלמיש שזהו ע"י הכאה דוקא, כמו"כ ע"י העמל ויגיעה דוקא עי"ז הוא ממשיך מכח ההיולי העצמי, והו"ע עמלא דאורייתא שע"י העמל ויגיעה בתורה עי"ז דוקא יגיע לבחי' עצמו' החכ' כמו שהוא בעצמו' אוא"ס ממש, וכמ"ש בזהר בעמלא דאורייתא דלעילא מן שמשא. וזהו ויגיד לך תעלומות חכ' כפליים לתושי', דע"י היגיעה ועיון בעסק התורה מגיעים להכח ההיולי העצמי דשכל שהוא למעלה מתעלומות חכ' שהוא רק כח המשכיל שכל הנעלם מכל רעיון בלבד, ועל זה אנו עושין שמחת תורה שמשמחים את התורה, ובמה משמחים אותה במה שמסבבים עם התורה ומקיפים את שלחן הקריאה אשר שם בכל השנה קוראין באותיות שבתו' שהם שמותיו של הקב"ה, ובזה הוא השמחה שמרקדים בשמחה גלוי' ובהתלהבות עצומה להיות כל א' וא' מישראל יש לו אות בתורה, ולכן כאו"א יש לו חיות בתורה, ועלול למסור נפשו ממש על התורה, ואות זה נותן לו כח ועוז לעמוד נגד כל מונע ומעכב מלימוד התורה, ואשר לבד זאת כי היא מגינה עליו עוד זאת היא הכלי אשר בה ועל ידה מגיע לו הברכה העליונה בכל הטוב אשר הוקצב לו בהשפעה מרובה בר"ה ויוהכ"פ.

נה) והנה זהו טעם הדבר מה דשמח"ת הוקבע בשמע"צ דוקא, דעצרת הוא ל' קליטה, דאז הוא זמן קליטת האור כי טוב מכל ההמשכות כלליות שנמשכים בר"ה יוהכ"פ וחג הסוכות שהוא זמן שמחתינו, ואז עושין שמח"ת שהיא הכלי לכל המיני אור טוב והשמחה היא באותיות התורה שבה כל ישראל שוין, וכשם שבגשמיות הרי בשמח"ת הוא שאוחזים בעץ החיים של הס"ת ומרקדים בשמחה גדולה, כל ישראל אפי' פשוטים ביותר ולפעמים גם רחוקים מקיום התומ"צ ר"ל, והיינו דבשמח"ת גם הם מתעוררים להתקרב, הנה כמו"כ ישנו בעבודה האלקית שיש