174

קיצור. יבאר דיחיד הוא אוא"ס שאינו בערך ובגדר העולמות דשם אינו שייך לומר גם זה שהעולמות אינם תופסים מקום, מלך שמו, ונשגב שמו, דעי"ז נעשה רשפי אש התשוקה להכלל ובא ברצוא דאה"ר, ואח"כ נותנים לו מלמעלה אהבה בתענוגים שהוא ביטול במציאות ובבלתי מורגש.

ט) והנה בכדי שיהי' העלאת הנרות דאהרן שושדמ"ט בב' בחי' אהבה דאה"ר ואהבה בתענוגים הנ"ל הנה צ"ל תחלה הבאת השמן למשה שהוא בחי' שושבינא דמלכא הממשיך גילוי עצמות א"ס למטה בבחי' המשכה מלמעלה למטה, דהמשכה זו באה בהתלבשות בתורה ע"י משה דוקא, דהנה בתו' כתיב ותרד כדה ותעל דה' חומשי תורה וכ"ד ספרים הוא רק כמו כד מים החכ', דים החכ' הוא בחי' ח"ס וחכ' הקדומה דא"ק דההפרש ביניהם הוא דח"ס הוא חכ' שבכתר שבבחי' כתר הרי הספי' אינם עדיין בבחי' מציאות ממש ונק' גנוזות לפי שהם גנוזות ונעלמות והם רק בבחי' רצון בלבד ומ"מ ה"ה נק' חכ' ידיעה דעם היותם בבחי' רצון אבל הם כבר רצונות פרטים דחו"ב וכו' אבל חכ' דא"ק היא בלתי מציאות כלל דהמשל בזה הוא כמו כחות ההיולים העצמים ולכן נק' חכים ולא בחכ' ידיעא, אמנם בכללות הנה שניהם נק' חכ' דא"ס לפי דכתר הוא ממוצע בין א"ס המאציל אל הנאצלים והרי יש בו בחי' תחתונה שבמאציל לזאת הנה גם ח"ס נק' חכ' דא"ס וזהו ים החכ' ח"ס וחכ' הקדומה דפרצוף א"ק, אבל חכ' דאצי' היא בחי' חכ' הגלוי' ואורייתא מחכ' נפקת מחכ' דאצי' לזאת הנה התורה היא בחי' כד בלבד לגבי ים החכ', והמשכת התורה ממקור החכ' הוא ע"י משה דכתיב בו כי מן המים משיתיהו דמדרי' משה הוא בחי' המים דים החכ' שהוא עצמות בחי' ח"ס שהיא חכ' נעלמה ואינה באה בגילוי בהשתל', ולכן במשה כתי' כי כבד פה וכבד לשון אנכי, דכבד פה בתושבע"פ וכבד לשון בתושב"כ והיינו דזהו ירידה וצמצום להתלבש בתושב"כ ותושבע"פ שהם רק כד בלבד לגבי ים החכ' דעצמות א"ס וא"א שיבוא בגילוי בהשתל' רק שהקב"ה א"ל אנכי אהי' עם פיך דאנכי הוא כמ"ש אנכי ה"א, אהי' עם