160

וריח שלמותיך כריח הלבנון, הנה הוא בגד בוגדים בגדו, שהם לבושים הצואים, שיש בזה רבוי אופנים שונים. דע"י כל אלו המדריגות שור חמור שה ושלמה, הרי יכול להיות ח"ו על כל דבר אבידה. שהפירוש הוא שח"ו נאבד אצלו הניצוץ האלקי ונטבע בהלבושים הצואים עד אשר יאמר עליו כי הוא זה, והיינו דע"י שנופל ממדריגתו ה"ה אומר על הוא היינו עליו הנה"ט והבהמי כמ"ש הוא הי' גבור ציד, דהוא הכוונה היצה"ר כמ"ש כי חזק הוא ממנו, הנה מפני רוב חטאיו עליו הוא אומר זה שהוא גלוי היינו ששמים אור לחשך וחשך לאור, עד האלקים, שהוא הצמצום הראשון דהנה אמרז"ל חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, דההעלם והצמצום הראשון הוא בשביל האדם לבררו, ובזה הוא הלמוד והדין ומשפט בג"ע העליון והתחתון בלמודי ההלכות שהן הבירורים דנה"ב ומכש"כ הלמוד באצי' שהוא עוד למעלה יותר במדריגת הספירות והאלקות, וזהו ההשתל' של התורה שהו"ע התורה כמו שהיא בכל עולם ועולם דלכאורה הרי השתל' דתורה היא כמו ההשתל' שבעולמות שהוא מעילה לעלול אשר כן הוא גם בתורה דהרי אינו דומה לימוד ההלכות למטה בגשמיות ללימוד התורה בגעה"ע ותחתון.

והנה באמת המשכת התורה היא המשכה עצמית, דכמו שהיא למעלה כמו"כ היא באה למטה ממש וכדאיתא באגה"ק בד"ה להבין מ"ש בפע"ח דמהות חכמה עילאה דאצי' בהתלבשותה בבחי' אור הנשמה דמל' דבריאה מתלבשת בהלכות הערוכות לפנינו הרי שבהלכה הגשמית דתורה הנגלית שלומדים למטה מתלבשת בה מהות חכמה עילאה דאצי', דבעת מ"ת הי' זה בהתגלות ממש כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו, כי באור פניך נתת לנו תורת חיים וכו', דאור פניך הוא בחי' פנימיות ועצמות א"ס ממש וכמ"ש וירד הוי' על הר סיני וזה נתלבש באותיות דעשרת