125

זה שעי"ז הוא לוכד האדם ברשותו, הנה הוא מקררו מאד שיהי' הקיום של המצות בקרירות בדרך מצות אנשים מלומדה, עד שמסיתו גם בדברים אשר לא תעשינה להאשים נפשו, ואם כן איך אפשר אשר יבא לאהבה את ה', אך הענין הוא, דהנה היצה"ר הרי יצר הוא ענין המדות שזהו ציור הרע, וכל מדה הרי בהכרח שיש לה שכל המחייב את המדה, דהיינו שמבין בשכלו טוב הדבר ומשום זה רוצה בה, דכמו"כ הוא גם בהמדות רעות דנפש הבהמית יש בהם שכל, והגם שעיקרו מדות מ"מ הרי יש בזה ג"כ שכל שהרי לא ירצה דבר שלא נודע לו, ואינו יודע טיב הדבר, ומאחר שיש שכל גם בנה"ב הרי יכול להבין גם כן ענין אלקי, וזהו העבודה דנה"א להתבונן בהתבוננות אלקי בענינים כאלו שיכולים להיות מושג גם להנה"ב ושתהי' ההתבוננות באופן כזה שיהי' מושג בשכל הטבעי דנה"ב וירגיש הנה"ב ג"כ הטוב דאלקות, ועי"ז יבא גם הנה"ב לרצות באלקו', וזהו בכל לבבך בשני יצריך דגם הנה"ב יבא לאהבה את ה', אך אם ההתבוננות אינו פועל בהנה"ב ובדברים לא יוסר עבד, אזי צריכים לרדותו במקל והוא ענין לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר והוא ההרגזה בדברים קשים שזה נק' הכאה, ובשביל ניצוח זה צריך האדם להוציא כל כחו במלחמה זו כדרך הטבע של הנלחם בעד דבר הנוגע בנפשו שמעורר כח הגבורה שבנפשו, אשר אז הנה גם החלש גבור הוא בכחות הנעלמים שלו, וכל אשר יש לו יבוז לנגד הניצוח הלזה, וזהו ענין אוצר של יראת שמים, כי יראת שמים הוא בחי' ההתגלות ביראה מפני ההתבוננות, וענין אוצר של יראת שמים היינו נקודה של יראת שמים הצפון וגנוז בלב האדם שזהו למעלה מן השכל, דהתבוננות הוא רק בידיעה והשגה שהו"ע השכל, ואוצר של יראת שמים הו"ע נקודת היר"ש שלמעלה מן השכל והוא הנקר' תעלומות לב.

קיצור. תכלית הכוונה של ירידת הנשמה למטה הוא לברר הגוף ונפש הטבעית, דכתי' ואהבת כו' לבבך בשני יצריך ולכאורה הרי היצה"ר מסית את האדם ומדיחו מדרך הישר, היום אומר לו כך שמקרר את האדם בכלל ובפרט בקיום המצות, ומ"מ הנה הנה"א יכול לפעול על הנה"ב על ידי העבודה בהתבוננות, ואם בדברים לא יוסר אז צריכים לרדותו במקל של דברים קשים הבאים מאוצר של יראת שמים תעלומות לב.

ח) והנה בענין כיבוש המלחמה הנה הגם שיש טכסיסי מלחמה והם חכמות עמוקות באופני הנהגת המלחמה בחכמה ומועצות בהשכלות והמצאות, וישנם חכמים גדולים השוקדים בהחכמות כו' וישנם אנשי חיל שאינם יודעים כלל עמקי החכמות של טכסיסי המלחמה כי אם הם עובדים באמונה ובמסירת נפש, הנה באמת העיקר הוא המסירת נפש וכמו שאנו רואים במוחש דכל עיקר ענין כבוש המלחמה