68

המשכיל הוא מציאות שכלי, א"כ הוא בא בציור שכלי עכ"פ ולזאת הנה הגילוים בחו"ב הנמשכים ממנו הן כפי אופן מקורם, ואינם יכולים להיות בהפלאה יותר מכפי אופן מקורם, ולכן הנה אף גם מי אשר כח המשכיל שלו בטוב ביותר הנה אז ממילא גם השכלים שלו הבאים בשכל גלוי בנקודת החכ' וההשגה דבינה ג"כ עמוקים ונעלים יותר אבל מ"מ בהכרח הוא אשר מוגבלים המה בעצם מציאותם והפלאתם כפי אופן הגבלת מקורם הוא הכח המשכיל, להיות הוא עצמו מוגבל ומצוייר במדה ושיעור כפי אופן המשכתו מן הנפש, אבל כח ההיולי העצמי דשכל שאינו מוגבל בעצמו בציור שכלי כלל, ואינו בא בהמשכה מן הנפש כלל, והוא רק ההיולי העצמי של כל ההשכלות, אשר כל ההשכלות נמצאים ממנו כדוגמת מציאתם של כל המעינות מן התהום, א"כ ממילא הנה משם נמצאים שכלים נעלים ונפלאים ביותר, והיינו העדר הגבלתם בעצם מציאותם, וכמו"כ מה שאין שיעור והגבלה כלל להגילוים, ויכול להיות גילוים עד אין שיעור, דכח המשכיל מאחר שהוא בא בהמשכה ה"ה מוגבל בעצם באופן המשכתו כנ"ל, ולזאת יש הגבלה להגילוים שלו דכאשר יכלה כחו יכלה הארת הגילוים, ולזאת גם בהיותם הם מוגבלים הן בעצמם כלומר בסברתם והן בהפלאתם שהם סברות ושכלים פרטים, אבל הכח ההיולי העצמי אינו בא בהמשכה כלל והוא בלתי מוגבל בעצמו וממילא לא יכלה כחו כלל, ולזאת הגילוים הבאים ממנו בלתי מוגבלים בעצם מציאותם שהם סברות שכלים עמוקים מאד דלאחר שבא לעומק הסברא ההיא ה"ה נראה בה עוד עומק יותר, וע"ד ענין החריפות דכל עומק בסופו מביא עוד עומק, והו"ע כח המחלק שבהשכלה, מה שמבדיל ומחלק בין עמקה ויסודה של סברא זו להעומק של הסברא הבא אחרי', והוא כעין בל"ג שבא לידי הפשטה והו"ע שכל מופשט שיכול להתאחד עם הנפש עד כלותה בגודל עוצם העונג השכלי, ועוד זאת כי כל סברא ושכלי הוא כללי אשר כל סברא ושכל מוליד עוד השכלה בחיוב ושלילה עד אין שיעור.

קיצור. יבאר דכח ההיולי העצמי דשכל אינו בהמשכה ואינו מקור לשכל כלל, וכח המשכיל רק נמצא ממנו ולא שהוא מקור לו, וכמו המעינות שנמצאים מן התהום, ולכן הגילוים מכח היולי העצמי א) אינם מוגבלים בעצמם ב) אין להם שיעור.

נד) והנה בכדי להגיע לכח ההיולי העצמי דשכל זהו ע"י העיון והיגיעה דוקא, וע"י הסדר והדרגה ביגיעת השכל בכלל, ובעיון ההשכלה בפרט, דכל דבר השכלה בא ביגיעה דוקא, גם בעניני השכל שהם מובנים גם בהשקפה ראשונה הנה זאת היא עבודת ההשכלה לייגע עצמו על זה להבינו היטב, והיינו שיהי' זה אצלו ענין שכלי ולא הסכמי בלבד, דהן אמת הדבר שיש הנחות שכלים, והן הנק' מושכלות ראשונות שהן מוסכמים ומוחלטים בעצם, וכל משכיל על דבר שכל הרי אי אפשי לו בלעדם, אבל מ"מ מצד עצם ענין עבודת ההשכלה צריך לבאר ולהסביר לעצמו את ההנחות הללו ג"כ, אשר בזה הוא מכשיר כלי מוחו לעשותם לכלים טובים לגוף ועצם ענין הקבלה (ווערין א כלי טובה אויף צו נעמען א ענין שכלי מיט שכל,