173

לעולם עומדת דא שכינתא שהוא בחי' מל' ומל' נק' ארץ שמורה שזהו השפלה וירידה כב"י מה שהוא מלך עליהם, והנה באריכות ההתבוננות שמתבונן בזה שההארה הבאה בגילוי בעולמות היא באין ערוך לגבי העצמות הרי תתלהב ותתלהט נפשו ברשפי אש התשוקה והצמאון להכלל בעצמות אוא"ס וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שאינו חפץ בגילוים וכל חפצו ורצונו הוא להכלל בעצמות אוא"ס, וזהו המדרי' הא' שבאה"ר. והנה אחרי האה' הלזו הנה נותנים לו מלמעלה אהבה גדולה יותר, והוא ע"י הגילוי דעצמות אוא"ס, דבאהבה זו הב' שנותנים לו מלמעלה ה"ה מתבטל בבחי' ביטול במציאות לגמרי מכל וכל דבאהבה הא' הרי באה ע"י ההתבוננות והאהבה היא בחי' רצוא, אבל כאשר מאיר הגילוי דעצמות א"ס היינו דבהרגשת נפשו נרגש א"ס דבידיעה הו"ע ידיעת ההפלאה דא"ס איך שהוא מופלא מכל הגילוים, דבמילא הרי יש לו בזה עכ"פ מקצת הכרה באוא"ס המופלא, דבד"כ ענין הרגשת א"ס בנפש הוא תכלית הידיעה שלא נודע, היינו דונפלינו אנחנו כל ב"י מכל העמים אשר ע"פ האדמה בזה שיש בנו הדעת שבנפש לידע ולהכיר את עצמות הא"ס שלא נודע, ומזה הוא שנעשה הביטול במציאות לגמרי מכל וכל, דאהבה זו הב' היא אהבה בתענוגים להתענג על ד' עד כלותה ממש דבההרגש דא"ס הוא בתענוג וכליון הנפש שנכלה בזה, דבאהבה הא' הוא במורגש וברצוא אבל באהבה זו אין מורגש ורצוא כ"א כליון הנפש דע"ז נא' עבודת מתנה אתן את כהונתכם דרק מלמעלה הוא שנותנים גילוי זה ואה' זו, דבאמת הנה גם האהבה דמי לי בשמים היא מתת אלקים שנותנים מלמעלה, דעבודת הנשמה מצ"ע היא אה"ע שהיא האהבה הלקוחה מעניני עולם וכמ"ש לאהבה את ה"א כי הוא חייך, ובאה בידיעה והשגה והעבודה הוא בקירוב ודביקות באלקות שרוצה בגילוי אלקות, וזה מה שרוצה וחפץ להכלל באוא"ס זהו ג"כ מה שנותנים מלמעלה, וזהו"ע העלאת והטבת הנרות שהם ב' בחי' אה"ר ואהבה בתענוגים ולכן אומר בזה בהטיבו את הנרות מה שנותנים מלמע' מצד טבע הטוב להיטיב, וזהו עבודתו של אהרן כה"ר לעורר את טבע העלי' שבנשמות שיתעוררו לעלות ולהכלל בעצמות אוא"ס ב"ה בהב' בחי' אה"ר ואהבה בתענוגים.