172

ההתהוות הוא מהארת שם הוי' שמתלבש בשם אלקים וא"כ הנה ש' הוי' הוא מקור ההתהוות ומקור החיות הנה שם שייך לומר שהעולמות אינם תופסים מקום כלל.

קיצור. יבאר דעבודת אהרן, לעורר האה"ר, וכשם שהניצוץ רץ להכלל בהאבוקה הנה יותר מכן בטבע עליית הנשמה ויבאר דההתבוננות באח"ד הוא בהאוא"ס שיש לו שייכות אל העולמות, ושם שייך לומר שהעולמות אינם תופסים מקום.

ח) אמנם כ"ז הוא בהאוא"ס שיש לו שייכות אל העולמות דבזה שייך להעריכו בערך העולמות ואח"כ הוא משיג את האמת דאין העולמות תופסים מקום כלל והכל בטל ומבוטל לפי דכולא קמי' כל"ח, אבל בעצמות אוא"ס ב"ה שאינו בערך העולמות ואינו בגדר העולמות כלל הרי שם אינו שייך לומר גם זה מה שהעולמות אינם תופסים מקום כלל וזהו"ע יחיד שהוא מיוחד בעצם שאינו בערך ובגדר העולמות כלל, וזהו חי העולמים מלך, דמה שהוא חי העולמים הוא רק מבחי' מלך, דכל התהוות של כל העולמות מריכ"ד והחיות שלהם אינו אלא מזה מה שעלה ברצונו ית' אנא אמלוך ואין מלך בלא עם ולזאת הנה קבלת חיותן של כל העולמות הוא רק מזה שהוא בחי' מלך עליהם, ואומר עולמים ל' רבים שהם ריבוי עולמות עד אין מספר וכל התהוותם וחיותם הוא מבחי' מלך דמלך שמו נק' עליהם בחי' שם בלבד, ובאמת הרי גם בחי' שמו הוא נשגב ומרומם וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו, דלבדו הוא בבחי' האוא"ס שלפה"צ, והיינו דבחי' שמו שהוא בחי' מל' דא"ס כמו שהוא לפה"צ ה"ה נשגב ומרומם ורק הודו של שמו הוא על ארץ ושמים בהשואה גמורה ובאמת הנה אמרז"ל במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו דגם זה הוא השפלה וירידה לגבי' וכמ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ, דגם זה מה ששמים וארץ הם בהשואה הוא ג"כ השפלה, וכדאי' בזהר ע"פ והארץ