268

הגילוי אור הוא בכל עולם ועולם לפי ערכו, ושייך בזה דביקות שנדבק ממש בהאור האלקי.

ט) אמנם עיקר ענין דרו"ש, היינו מה שהוא רק בדרך רו"ש, זהו בבחי' אור הסוכ"ע, שלמעלה מבחי' הכלים. דממכ"ע הוא אור בכלי, וסוכ"ע הוא מה שלמעלה מן הכלים. ולכן יש הפרש בין רו"ש דממכ"ע להרו"ש דסוכ"ע, דבהאור דממכ"ע הרי גם בהרצוא האור הוא מ"מ בתוך הכלי, שה"ה מחי' את הכלי, והשוב הוא בבחי' התיישבות ממש, שמאיר בגילוי בבחי' פנימי' בתוך הכלי, רק שמיד הוא בבחי' רצוא והסתלקות, אבל מ"מ הכל הוא בתוך הכלי, משא"כ בבחי' סוכ"ע הרי הרצוא הוא בבחי' סילוק ובבחי' הבדלה לגמרי, והשוב הוא רק בדרך אחיזה בכלי לא בבחי' התיישבות, שהרי הוא למעלה מבחי' הכלים. ולכן הרו"ש דסוכ"ע נק' מטי ולא מטי, דהיינו נוגע ואינו נוגע, דגם השוב הוא רק בבחי' נוגע לבד, ואינו נוגע הוא שבהרצוא אינו גם בבחי' נגיעה בהכלי. ויותר יובן ההפרש שבין הרו"ש דממכ"ע להרו"ש דסוכ"ע בעבודה, דהרצוא בבחי' ממכ"ע הוא שחפץ בהגילוי אור, והיינו שאין רצונו בשום דבר, רק כל חפצו ורצונו הוא שיהי' גילוי האור האלקי, ובזה יש כמה אופנים, אם שחפץ באלקות מפני שקרבת אלקי' לו טוב, שטוב לו הדבר ורוצה את הגילוי לעצמו, שזהו ג"כ עבודה טובה, רק שהוא בבחי' ישות ומורגש הנק' אהבת עצמו. והמדרי' הב' הוא שנרגש אצלו (עס דערהערט זעך בא עם) שהטוב דאלקות הוא טוב הנפלא מכל המיני טוב, ע"כ הוא חפץ דהטוב הזה יהי' בעולם. ויש עוד מדרי' ג' שהיא גבוה יותר, והוא שרוצה בהגילוי אור אלקי בעולם מצד האלקות, דכוונתו אינו לא מפני שלו טוב הדבר ולא מפני הרגש הטוב דאלקות בלבד, כ"א רק מצד האלקו', דכך הוא רצון העליון, והיינו שפעל בעבודתו שהוא אוהב את ה', וחפץ בהגילוי דאלקות, אבל לאחר כ"ז הרי כללות ענינו הוא שרוצה בהגילוי אלקות, ולזאת הנה השוב הוא שמרווה צמאונו בהגילוי, והוא בעסק התורה שאח"כ, שמאיר לו אור התורה, והוא האור האלקי שבזה מרווה צמאונו.

י) אמנם הרצוא דסוכ"ע הוא שרוצה להכלל באור אין סוף, לא שחפץ בהגילוי אור כי אם להכלל בעצמות אור אין סוף. ומה שרוצה להכלל אין זה מפני שזה טוב לו ובזה ימצא מציאותו, אדרבה יתבטל בזה מכל מציאותו, וכמ"ש בסש"ב פי"ט דהגם שתהי' אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון אעפ"כ זה רצונה וחפצה בטבעה. והשוב הוא בחינת ביטול הכלי, והיינו שעל ידי גילוי האור מתבטל בעצמותו שאינו יכול להיות בבחינת רצוא וע"כ הוא בבחינת שוב בביטול כל עצמותו להיות רק למטה ולעשות כלים לאלקות. ולמעלה מזה הוא שהשוב בכדי ליחדא קודשא בריך הוא ושכינתי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.