244

כחי לכל דבר אבל כל הכחות הם בהתעלמות ונשאר רק הארתם בלבד, ובעת השינה הוא חולם חלום, דבחלום הרי באים שני הפכים בנושא אחד ממש עד שיכול להיות שהיסוד של הדבר או של הבנין אשר רואה הוא יסוד אמת ועליו נבנה דבר וענין הפוך לגמרי דזהו"ע החלום מה שמרכיב ב' ענינים הפכיים הא' אמת והב' שקר ושניהם נראים כאחד, שהדוגמא מזה יובן בעבודה דבשעת התפלה הרי הוא מסור ונתון במוחו ולבו בעניני הכתובים שאומרם, דתחלת הכל הרי יודע הוא בכללות לפני מי הוא עומד ומתפלל, והעבודה בתפלה הרי יש בזה כמה חילוקי מדריגות, ישנם החושבים רק פי' המלות בלבד וישנם החושבים נושא הענין, ובזה גופא כמה חילוקי מדריגות אם שחושב רק המושכל בזה עפ"י שכל בלבד או שהוא עפ"י הרגש האלקי שבזה, ויש מי דכל עבודתו הוא בדביקות הענין, היינו שמתבונן בהענין ההוא איך שהוא במדריגו' דאוא"ס, היינו מלמע' למט' וכמו עד"מ בפסוקי דזמרה באמירתו ברוך שאמר והיה העולם, הרי הכונה הפשוטה הוא דהתהוות העולמות הוא ע"י דיבור העליון, ובעשרה מאמרות נברא העולם ולא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו כ"א במאמר וברוח פיו ית', וכתיב בדבר הוי' שמים נעשו כו' דדיבורו של הקב"ה חשוב מעשה, דזהו כפשוטו ונושא הענין הוא דכללות ההשתל' הוא הארה בלבד וכמ"ש כי ביה הוי' צור עולמים, וארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז דעוה"ב ועוה"ז כולל כללות ההשתל' מרכ"ד עד סוף כל דרגין וכל זה הוא רק מב' אותיות דגם באדם שהוא נברא ומוגבל הרי ב' אותיות אינן תופסים מקום כלל לגבי כללות הדיבור ובפרט לגבי זה שהנפש עצמה מליאה אותיות ה"ה כעין העדר לגמרי, א"כ ק"ו להבדיל הבדלות אין קץ כמו שהוא למעלה הרי אינו תופס מקום כלל, דזהו מובן היטב על פי שכל בהשגה גמורה, והאמת הוא דבמחשבה אחת נברא כל העולמות, ומחשבה זו הוא מחשבה הקדומה דא"ק שהוא הרצון כללי על כללות ההשתל', דרצון זה אינו גילוי רצון כ"א מחשבה והסכמה בלבד, וכדאיתא בזהר כד סליק ברעותא למברא עלמא ומפרש בע"ח דזהו המחשבה דא"ק דעלי' איתמר קורא הדורות מראש, וע"ז הרי כולם נסקרים בסקירה אחת.

והנה כ"ז הוא ההתבוננות בכללות ההתהוות שהוא הארה לבד איך שהוא מצד המקבלים, היינו בהאוא"ס שאחר הצמצום ויש מי שמתבונן בכללות ההתהוות