146
לפ"ע השגתו ולפ"ע הרגש היוקר והעילוי דאלקות, אבל בהרצוא דעצם הנשמה הוא בבחי' יציאה מגדר כלים ומגדר הגבלה לגמרי שהוא למעלה מן השכל, דשכל הרי אינו מחייב היציאה מגדר הגבלה א"כ הרי יציאה זו היא באמת למעלה מטו"ד ואינה אלא מצד הרצון הטבעי שיש בנשמה דנשמה הרי יש לה בטבע רצון חזק להיות בבחי' רצוא לאוא"ס והו"ע המס"נ שהו"ע ביטול כל הרצונות, לא מבעי רצונות גשמיים אלא גם רצונות רוחניים וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כ"א חפצו ורצונו הוא להכלל באוא"ס ב"ה דזה יתרון התפלה על התורה, דתורה אינו ענין של מס"נ ומה שיש הענין דמס"נ בעסק התורה הוא רק בזה דכאשר יש ר"ל מונעים ומעכבים מלהתעסק בתורה, אז עומדים במס"נ נגד כל המונעים ומעכבים ולומדים תורה במס"נ, אבל עסק התורה עצמה אינה העבודה דמס"נ אדרבא כל ענין התורה הוא הידיעה והשגה דתורה דזה בשכל דוקא, אבל תפלה עבודתה במס"נ ולזאת הנה עי"ז תופס את העצמות כביכול. וזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם דלהמשיך בחי' יחוד או"א שהוא המשכת גילוי אור חדש מעצמות אוא"ס ב"ה הוא ע"י העבודה דתפלה במס"נ בהתגלות הרצוא דעצם הנשמה, וזהו וראשו מגיע השמימה דכל עיקר ענין התפלה הוא גילוי המקיפים שבנפש דעי"ז ממשיכים המשכה חדשה בבחי' גילוי אור חדש מפנימיות ועצמיות א"ס ב"ה.
קיצור. יבאר דעיקר הרצוא הוא מצד עצם הנשמה, תפלה הוא סולם ההתקשרות המאחד את האדם עם הא"ס ב"ה, וזהו מוצב ארצה בההארה המלובשת בגוף, וראשו מגיע השמימה הגילוי דמקיפים שבנפש הבא ע"י מס"נ דתפלה.
והנה בכדי לבוא לידי התגלות עצם הנשמה הוא בב' אופנים, הא' הוא בסדר והדרגה דהקדמת העבודה שע"פ טו"ד, דבכדי לבוא לידי מעלה ומדרי' שלמעלה מטו"ד צ"ל תחלה העבודה שע"פ טו"ד, דא"א לבוא תחלה למעלה מטו"ד אם לא יהי' תחלה העבודה דטו"ד דכך הוא סדר העבודה דע"י השגה באים למדרי' דלמעלה מן ההשגה, וזהו דכתיב נשמת שדי תבינם דנשמה הוא השגה ואלקות הוא למעלה מן השגה ונק' הנשמה נשמת שדי לפי שע"י הקדמת השגה באים להבחינה ומדרי' שלמעלה מן השגה. וזהו"ע הבקשה שאנו מבקשים ותן בלבנו בינה להבין, וידוע דענין להבין הוא להבין דבר מתוך דבר, תוך דבר הוא ממכ"ע ודבר הוא סוכ"ע וענין ההשגה הוא להבין דבר מתוך דבר דוקא, דזה מה שמהשגה באים למעלה מהשגה הרי מובן בב' אופנים הן בהשגת החיוב והן בהשגת השלילה, דבהשגת החיוב הרי יודעים ומשיגים דמה שבא בהשגה הוא רק הארה לבד אבל עצם המושכל הוא למעלה מן השגה, ובהשגת השלילה הרי ידוע שהוא באוא"ס הבלתי מושג בהשגת החיוב כ"א בהשגת השלילה בלבד, וע"י השלילה הנה באים
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.