137
וזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם, דהעבודה הוא צורך גבוה להמשיך בהע"ס הגלויות שרש שרשם העצמי דעצמות א"ס ב"ה, ועבודה זו היא בכללות ישראל דוקא ע"י קביעות עתים לתורה ואז וברך את לחמך ואת מימיך תושב"כ ותושבע"פ, והסרתי מחלה מקרבך שע"י המשכת העצמות הנה עי"ז יהי' הסרת המחלה בדרך מלמעלמ"ט, דמחלה וד' אותיות בגימט' הטבע עם הכולל, דזה מה שאדם מתחשב עם הטבע (הנק' נאטור) זהו חולי, וכידוע בענין אשר קרך דעמלק, וע"י העבודה הנה אז והסרתי מחלה מקרבך שיכיר את האמת דטבע עצמו הוא אלקות.
קיצור. יבאר ב' המדרי' דע"ס הגנוזות והגלויות, דחו"ב שבכתר אין זה חו"ב עדיין כ"א רצון להתחכם ולהבין, ההפרש בין אין ואפס, היחוד דאצי' הוא, דהוא לבדו הוא ואין זולתו, ואינו בערך להיחוד של הגנוזות, וזהו"ע העבודה המשכת העצמות, ועי"ז והסרתי מחלה שיכיר את האמת דטבע עצמו הוא אלקות.
בס"ד, ש"פ תרומה, תרפ"ט
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.