28

רעכענען זיך מיט אים, דער גאנצער גוט זיינער איז מאכען דעם אנדערין ניט גוט, און פון דעם איז ער מקבל חיות, וואס דאס איז פארקערט כמו באיש הטוב בעצם, דאיש הטוב בעצם הרי ישמח ויחי', ער פרייט זיך און לעבט פון דעם שהטיב לזולתו כן הוא להיפך באיש הרע בעצם דחיותו הוא ממה שמיצר ומעיק לזולתו, וכ"כ הגיע הדבר של רע בנפשו עד שגם אם יכשלו אנשים ויזוקו יקבל חיות בנפשו ושמח ומתענג מאד כעל כל הון גם שאינו שונאו כלל רק מפני עצם טבעו הרע יגל וישמח מאד בתקלת חבירו ולהיפך כאשר יתעלה חבירו באיזה עושר או כבוד ובהצלחה במע"י או בחי' בניו כו', יצר לו מאד ויעצב לו ע"ז (בל"א ער פערגינט ניט) ונק' צר עין דעינו רעה בשל אחרים וכ"ז מצד עצם טבע הרע שבו, ויש בזה כמה מדרי' זו למע' מזו בעומק רע ר"ל, ויש בחי' רע שהוא דק יותר והוא כמו שאדם מתפעל בשמעו איזה דבר לא טוב שעשה חבירו, שמדבר בזה ומגדיל זאת ומרחיב הדבורים בזה ואין זה שהוא אומר דבר שקר או הגזמה, דהאמת הוא כן שחברו עשה דבר לא טוב, אבל הוא מרחיב זה במאד, ומסביר גודל הלא טוב דכאשר פלוני עשה דבר כזה, ואם איש כזה עשה דבר כזה ה"ז ח"ו חילול השם וצריכים ח"ו לענוש אותו יותר מכמו איש פשוט, והוא טוען בזה שצריכים לענשו ומגודל חפצו בעונש חבירו ח"ו הנה הוא עצמו נעשה שליח לעשות בו דין קשה בעצמו, והנה מלבד שהעונש שעושה הוא יותר על המדה הנה עושה זאת באכזריות גדולה ובפרסום רב לבזות את חברו להורידו ולהשפילו (היפך אמיתית הענין בהוכיח תוכיח כו', המבו' בד"ה אם רוח המושל כו' רפ"ד) ולהתנקם בו, והנה אע"פ שבדבר המעשה שלו לחברו הרי מלובש בזה מה שהוא שונא לעושי רע, מ"מ האכזריות שעושה בעצמו זהו מטבע הרע שבו, וע"כ הוא דוקא מתפעל בזה ביותר מזולתו ולא מצד יראת שמים ואינו אלא מה שהוא מטעה א"ע בזה שהוא חושב עצמו לירא אלקי', ואשר עשייתו הרע הוא מצד היראת שמים שבו, והראי' שהרי יש יראים ושלמים גדולים הרבה יותר ממנו ואינם מתפעלים כ"כ לעשות עונש קשה, דהלא העיקר הוא התיקון היינו התשובה וחרטה על העבר וקבלה על להבא ולא העונש ח"ו, ותקון נעשה באופן אחר לגמרי, וכמבו' בד"ה הנ"ל בארוכה. והנה יש עוד רע דק מזה והוא מה ששכלו ולבו נוטה הכל לדין לראות ולעיין היטב רק ברעת חברו ולחייבו בכל דבר ולא יראה בו טוב כלל וידין זולתו לחוב תמיד וכמו חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידע כלל, דזהו עוד דינים קשים שבפנימיות יותר והן שרש להרע שבפועל הנ"ל.

קיצור. יבאר דגבו' קשות מסתעפים מגבורות דקדושה ויבאר ג' סוגים בטבע בנ"א א) איש רע וקשה א שלעכטער, ב) טבעו להתפעל מהלא טוב שעושה חבירו וחפץ בענשו, ג) שמביט ברע עין על חברו ודן אותו לכף חוב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.