267

אברהם אבינו ע"ה כל התורה עד שלא ניתנה. וכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה כו' אחריו ושמרו דרך ה' כו'. א"כ מהו ההתחדשות דמ"ת מאחר שכבר קיים אאע"ה. אך הענין דמצות דהאבות לא היו מצות מעשיות, שהרי עדיין לא נתנה התורה. וגם כמה מצות שלא היו עדיין אפשר להיות, דהרבה מצות תלויות ביצי"מ. רק זהו שקיימו המצוה ברוחניות. והענין הוא, דהנה באברהם כתי' הלוך ונסוע הנגבה. הלוך ונסוע הוא רו"ש. דהנה עבודת האדם הוא ברו"ש דוקא. להיות כי האור והחיות האלקי המחי' את העולמות הוא בבחי' רו"ש, וכמ"ש והחיות רו"ש, דקאי ג"כ על החיות האלקי שהוא ברו"ש, כי א"א להיות ההתחברות רק בדרך רו"ש, שהרי הגשמי הוא באין ערוך כלל לגבי האלקות, ע"כ א"א שהחיות האלקי יהי' בבחי' התיישבות ממש, רק בדרך רו"ש דוקא. ומבשרי אחזה, וכמו חיות הנפש בגוף שהוא בבחי' רו"ש, שזהו דפיקא דליבא, שדופק בב' דפיקות בהסתלקות והתפשטות, מפני שהנפש והגוף הוא רוחני וגשמי, ע"כ הרי א"א ההתחברות שלהם רק בדרך רו"ש. כמו"כ החיות האלקי בעולמות הוא בבחי' רו"ש. ומאחר שהחיות הוא בבחי' רו"ש, ע"כ צ"ל עבודת הנבראים באופן כזה שיוכלו לקבל את החיות. ובכדי שבעבודתן ימשיכו את האור והחיות, לזאת צ"ל בבחי' רו"ש דווקא. אמנם עיקר ענין רו"ש הוא בבחי' אור הסובב. דהרי האור דממכ"ע ה"ה עכ"פ בבחי' התיישבות ובבחי' גילוי בכלים, ושייך בזה השגה, וכמאמר מה הנשמה ממלא את הגוף, דכל כח מתלבש בכלי ואבר המיוחד לו, דהשכל שורה במוח שבראש, והמדות בלב, וכח הראי' בעין כו'. הנה כך הקב"ה ממלא את העולם, בכל עולם ועולם לפי ערכו. וכמאמר עלמא עילאה כגוונא דעלמא תתאה, כשם שבעוה"ז הרי יש עליון ותחתון, הנה כמו"כ הוא גם בעולמות בי"ע הרוחני', וכן בהג"ע שבכל עולם. וההפרש הוא, דעלמא תתאה עוה"ז הגשמי הוא עלמא דשיקרא, ויש עניני' שהאדם הפשוט, שהוא תחתון במדרי' ההבנה וההשגה, הוא עליון בהמסירות נפש שלו על היהדות ותמימות האמונה כו'. ועלמא עילאה הוא עולם האמת שהכל ברור וידוע, וכמאמר עולם ברור ראית. אבל